מוצ"ש, 01.06.2019, שר התרבות של תל אביב, צח בר, והמפיק אבירם שיקר מרימים חפלה ימתיכונית שהותירה את הקהל כחולמים, תדר, בית רומנו, אריאל עפרון מנציח את המראות, רפורטז'ה מסולסלת.
בתחילת שנות השמונים כותב הפזמונאי דן אלמגור את מילות השיר הבאות –
עָלַי לֹא תִּקְרְאוּ בָּעִתּוֹנִים הַהֲגוּנִים.
אוֹתִי לֹא מַשְׁמִיעִים בְּמִצְעֲדֵי הַפִּזְמוֹנִים.
אֶת שְׁמִי גַּם לֹא הִזְכִּירוּ פַּעַם בְּ“כִנּוֹר־דָּוִד”,
לַמְרוֹת שֶׁכָּל פִּזְמוֹן שֶׁלִּי הוֹפֵךְ מִיָּד לָהִיט.
אֲנִי הוּא מֶלֶךְ הַקָּסֵטוֹת
שֶׁל הַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית.
אוֹתִי לַתָּכְנִיּוֹת בַּטֵּלֵוִיזְיָה לֹא לוֹקְחִים,
וְאִם לָשִׁיר בַּפֶסְטִיבָל – אָז רַק בְּ“מִזְרָחִי”.
אֶת שְׁמִי לֹא מַשְׁמִיעִים בַּתָּכְנִיּוֹת שֶׁל “עוֹד לָהִיט”,
אֲבָל כָּל מוֹצָאֵי שַׁבָּת מָלֵא אֶצְלִי תָּמִיד.
אֲנִי הוּא מֶלֶךְ הַקָּסֵטוֹת
שֶׁל הַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית.
נוֹתְנִים “תַּקְלִיט זָהָב” לְכָל תַּקְלִיט אֲשֶׁר נֶחְטָף.
אֶצְלִי מָה? כָּל קָסֵטָה הִיא “קָסֵטַת הַזָּהָב”.
וְיֵשׁ שֶׁבְּלִי רְשׁוּת עוֹשִׂים קָסֵטָה אוֹ תַּקְלִיט.
אָז מָה? אָז לִבְרִיאוּת! אֶצְלִי זוֹ “חַפְלָה” אֲמִתִּית.
אֲנִי הוּא מֶלֶךְ הַקָּסֵטוֹת
שֶׁל הַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית.
אוּלַי בָּרְחוֹב בְּדִיזֶנְגוֹף אוֹתִי לֹא מְזַהִים;
אֲבָל אֶצְלֵנוּ בַּשְּׁכוּנָה אֲנִי כְּמוֹ אֱלֹהִים.
עוֹבֵר בַּ“תַּחֲנָה”, בַּשּׁוּק – לַכֹּל אֲנִי מֻכָּר.
מְנַפְנְפִים אֵלַי שָׁם מִכָּל בַּסְטָה: “אֵשׁ, יָא־סְטָאר?”
אֲנִי הוּא מֶלֶךְ הַקָּסֵטוֹת
שֶׁל הַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית.
לָכֶם אֲנִי אוּלַי בִּלְתִּי מֻכָּר וְאַלְמוֹנִי;
אֲבָל לְמִי מַקְשִׁיב בַּלַּיְלָה כָּל נַהַג־מוֹנִית?
כָּל הַשִּׁירִים שֶׁלִּי אוּלַי לָכֶם לֹא יְדוּעִים;
אַךְ אֵלֶּה הֵם שִׁירִים אֲמִתִּיִּים, מִן הַחַיִּים.
אֲנִי הוּא מֶלֶךְ הַקָּסֵטוֹת
שֶׁל הַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית.
הזמר נסים גרמה, הקול והתלתלים מבצע את השיר שהולחן בידי אלדד שרים שהופך להמנון המחאה המזרחית על רקע האפליה של הממסד ברדיו ובטלוויזיה.
דורות הספיקו לצמוח והתמונה כיום שונה לחלוטין, המוזיקה "הימתיכונית" היא המיינסטרים, היא המוזיקה הכי פופולרית בישראל.
צח בר, מי שעומד מאחורי מפעל התרבות הכי גדול והכי חשוב באורבניות של העיר העברית הראשונה בעשור האחרון – תחנת הרדיו האינטרנטית תדר ומתחם הקבע שלה בבית רומנו שכבר מזמן הפך לאחד מספוטי הבילוי הכי חשובים בעיר, נודע לא מעט בזכות ה"חפלות" שהוא מארגן ומפיק במסגרת אירועי התרבות של התדר, אין שנה שלא מתקיימות מספר חפלות עממיות, מזרחיות, שמחות ומרימות במסגרת המתחם והקומפלקס התרבותי הזה אליהן מגיע קהל אלפים מכל קצוות גוש דן והפריפריה, אמנים ימתיכוניים רבים מסמנים לעצמם V ביומן ההופעות כשהם עולים על הבמות המאולתרות, בדרך כלל גב משאית שחונה בחצר בית רומנו ונותנים הופעות שלא נשכחות להם ולקהל.
אחרי החפירה המקדימה הזו, וציון העובדה שאחוז גבוה מאוד של אותן חפלות סוקר ותועד במסגרת הבלוג, אפשר להגיע לעניין, אמש התקיימה חפלה תחת הטייטל "מלך הקסטות" במתחם בית רומנו, אירוע שהופק במשותף על ידי התדר ושיקר הפקות בניהולו של אבירם שיקר, כאשר את האירוע פותח סט תקלוט קלטות של אייטולה מלך הקסטות והוא ממשיך עם מופעי פריצה שהרימו את רבבת החוגגים בחצר של רומנו אל על בשירה וריקודים עת שורת הזמרים שלהיטיהם ככבו בשנות השמונים והתשעים על גבי קלטות – קסטות בדוכנים בתחנה המרכזית ובשווקים ברחבי הארץ – פיני חדד, עמי פדידה, משה כהן, רינת בר וסמיר שוקרי שהגיע במיוחד מניו יורק עם הכינור אשר הוכיחו כי להיטיהם המיתולוגיים חיים וקיימים בלבבות.
מילים שנאמרו תוך כדי ואחרי – אין לי מילים, אני אוהב אתכם, תודה על שהייתם, תשארו קרובים | היסטוריה. תדר. ללא מילים, רק כפיים | אין לי כל כך מילים, היה אירוע מרגש ברמות. קהל שואג את המילים, אנשים עם דמעות (בחיי).
