לשיר את אבא

יובל בנאי במופע משירי אביו המנוח יוסי, צהרי שישי, 31.05.2019. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

יובל שר יוסי. צילום יובל אראל

יובל שר יוסי. צילום יובל אראל

בליל של מחשבות, זיכרונות, אסוציאציות, עטפו אותי עם הישמע הצליל הראשון מעל הבמה בתאטרון הלאומי הבימה כאשר יובל בנאי, המלווה בהרכב נגנים שכלל את גבע אלון בגיטרות, אמיר "ג'נגו" רוסיאנו בבס, לירון "פלורה" משולם בקלידים, גליה חי בוויולה ואסף רייז על התופים פתח את המופע עם השיר "אמרתי לך שיהיה כך ולא האמנת", שיר שיצא לאור עשור לאחר לכתו של יוסי בנאי לבלי שוב מתוך סקיצה שנותרה באולפן.

יובל שר יוסי. צילום יובל אראל

יובל שר יוסי. צילום יובל אראל

לא אינני חבר משפחה, קרוב או משהו סגנון, את יובל אני מכיר מהחבר'ה, ים, הילטון, גלישה, משינה, שלומי ברכה וכו'. אולם אביו המנוח, יוסי הוא מבחינתי סוג של עמוד תווך בתרבות הישראלית, כילד, בימים שרק קול ישראל ורשת ב' היו תחנות הרדיו היחידות במדינת ישראל, עוד לפני הקמתה של הטלוויזיה הישראלית, הייתי נוהג, כמו רבים אחרים שחיו כאן, להאזין בימי שבת בבוקר לתכניות הרדיו בהן נשמעו בין היתר קולות שירתו והמערכונים של יוסי בנאי כפי שנשמעו מערכוני הגשש החיוור ואמני במה אחרים של שנות השישים, עניין שנצרב עמוק בדי.אנ.אי המוזיקלי במוחי,

שלל תכניות בידור שקטעים מתוכן שודרו ברדיו – כ"ילדות קשה", שיריהם המתורגמים של ז'אק ברל וז'ורז' ברסנס, שירים שחלקם תורגמו מצרפתית ושפות אחרות, חלקם היו יצירות מקור מקומיות, ובכולן שלט קולו העמוק והבוטח של יוסי. יוסי שהיה לא רק זמר אלא גם פזמונאי בעצמו, כתב מערכונים, תכניות רדיו ושיחק בעצמו בתאטרון ובקולנוע.

יובל שר יוסי. צילום יובל אראל

יובל שר יוסי. צילום יובל אראל

יובל בנאי, סולנה של להקת משינה שאת שיריה אני מלווה כמאזין, נוכח בהופעות ומסתובב ליד מאז פריצתה בתחילת שנות השמונים של המאה שעברה, בעצמו כבר לא ילד, להקתו כבר נחשבת וותיקה ובעצמה היא סוג של אבן דרך בסצנת הרוק המקומי, משתדלת שלא לדרוך במקום ומעת לעת להתחדש ולהתפתח עד כמה שניתן כשאתה רץ במסלול המהיר של הופעות על ימין ועל שמאל כל הזמן, יובל בעצמו כבר קרץ הצידה כאשר בין לבין הספיק לשחרר אלבומים אישיים, סולו, ליצור בעצמו לעצמו ולא כחלק מלהקה, לשתף פעולה עם אמנים רבים בגוונים וסגנונות שונים.

יובל שר יוסי. צילום יובל אראל

יובל שר יוסי. צילום יובל אראל

כך יובל בנאי על הפרויקט המוזיקלי מולו הוא מתמודד – "מאז שאבא שלי נפטר במאי 2006, התחלתי להתעמק ביצירותיו, הגעגוע החזיר אותי לחומרים שלו. היום אני מבין שהרבה דברים ששמעתי בילדותי נטמעו בי עמוקות והשפיעו עלי כיוצר….בשנים האחרונות הזדמן לי כביכול במקרה, לבצע שירים של אבא שלי…הביצועים המרגשים האלה תרמו להבשלת הרעיון "יובל שר יוסי"…הבנתי…שאני מסוגל להתמודד עם החומרים האלה… שגדלתי עליהם…צללתי עמוק לתוך השירים ופירקתי אותם מוזיקלית ורעיונית…הבטתי במבט בוגר על המוזיקה שלו…ניסיתי לשמור על רוח השירים המקורית…זה אינו מופע גרסאות כיסוי…הכנסתי את הטעם האישי שלי…אני חושב שהשירים מתעלים מעל לזמן, גם בשל הרומנטיות שבהם גם בראייה החברתית הנוקבת שלהם…אני אסיר תודה שזכיתי לסגור את המעגל…"

יובל שר יוסי. צילום יובל אראל

יובל שר יוסי. צילום יובל אראל

אז אכן הגיע הזמן הזה בחיים שאתה עוצר לרגע ומביט לאחור, להרגיש שאתה בשל מספיק כדי ליטול את החומרים של האבא, לבחון אותם, לבדוק אותם, להתחיל לנתח, לפרק, לאסוף את החתיכות ולברוא אותם מחדש, שירים של שנות השישים, השבעים והשמונים מסגנונות כל כך שונים מהעשייה אישית של יובל עד עתה, ולתת להם פרשנות מוזיקלית אישית, לנסות ולהטביע חותם וצבע אישי שאינו מנסה לטשטש או למחוק את הצבע וחתימת הקול האופיינית של יוסי בנאי.

יובל שר יוסי. צילום יובל אראל

יובל שר יוסי. צילום יובל אראל

האמת שצבעי הקול של האב והבן די שונים, לא רק מעולמות הסגנון המוזיקלי בהם הם מסתובבים אלא פשוטו כמשמעו, ליוסי היה קול עמוק הנע בין השכבות שמתמקמות בבס ולא בבריטון הגברי הקל יותר, קול עם חתימה ייחודית שמבדילה אותו ממיליוני הקולות שאנחנו שומעים, קול שכזה שברגע שתשמע אותו תדע לזהותו במילה אחת.

יובל שר יוסי. צילום יובל אראל

יובל שר יוסי. צילום יובל אראל

על כן לא ציפיתי ולא ביקשתי שיובל יצבע את השירים המתחדשים בצבעים של אביו, ידעתי כי אני מגיע למופע בו אטעם את הקלאסיקות בעיבוד חדש, מתפתח יותר וצבעוני יותר. פעמים זה עבד לי טוב ולפעמים הייתי חסר את הפשטות של פעם, אין מה לעשות, לאורך כל המופע אתה טרוד בהשוואות, זה טבעי. אז בכל הכוונה וההנאה מהמופע שבאמת היה מצוין אני מבקש להניח כאן מילה של ביקורת שנובעת מטביעת הזיכרון שלי אז ועתה – אכן, הייתה חסרה לי הפשטות בשיר אנבלי, השיר שכתב במקור אדגר אלן פו אשף המסתורין והסיפורת האמריקאי שאת כתביו קראתי בגיל צעיר מאוד בתרגומו של זאב ז'בוטינסקי, במקור השיר נטול מעטפת מוזיקלית עשירה, פסנתר, גיטרה ותו לאו, העיטור שכלל את כל חמשת הנגנים הפך את השיר כעת למשהו אחר, לתחושתי האישית נלקחה ממנו התמימות, המסתוריות האפלה והרומנטית ששכנו אודותיו בזכרוני, אבל זה הכל אצלי בראש, באסוציאציות האישיות. בשירים אחרים דווקא אהבתי את העושר הצלילי, את העבודה המצויינת שהכניסו שלושת אשפי הצלילים גבע אלון, גליה חי ולירון משולם (כי ג'נגו ואסף עם כל הכבוד הם חטיבת הקצב ששומרת את כולם בתלם), לא מעט בזכות אחד בשם לוגסי שניצב מאחורי כל הקהל…

יובל שר יוסי. צילום יובל אראל

יובל שר יוסי. צילום יובל אראל

גם מילים טובות על ההפקה בכללותה – הבחירה, באולם ע"ש רובינא בתאטרון הלאומי הבימה, שם בעצם החלה קריירת המשחק של יוסי המנוח, הייתה נכונה, בדיוק כמות הקהל והאווירה שמתאימים למופע בכורה שכזה ומעמידים אותו במקום הכי נכון לקיימו, גם דוכן היינות של טפרברג שהוצב בפואיה תרם לנינוחות והליכה לזמן שכזה פחות "סאחי" ויותר מכוונן בראש, גם הכנת ועריכת הוויזואל במופע שאמור להיות חף מכל תפאורה, תמונותיו של יוסל ברגנר, זורקים את הצופה לאחור, לאווירה הביתית בסלון ביתו של יוסי, קטעי הווידאו מתל אביב של פעם או סיור בקו מחנהיודה המיתולוגי כרקע לשיר "אני סימון ומואיז הקטן" הכל כך ימי ילדותו של יוסי בירושלים, פשוט עושים את זה, יש לי גם מילה טובה על בחירת השירים והסדר שלהם, אין ספק כי פתיחה עם שיר אחרון וסיום עם שיר אחרון חביב הייתה נכונה ונבונה כמו השיבוץ בין התקופות, הלהיטים, אלו המוכרים יותר לצד אלו ה"כבדים" המוכרים פחות, משלל התוכניות וההופעות, הפרויקטים וכל מה שיוסי המנוח נגע בו בחייו, יובל יצר במופע מעין פסקול של האב, פסקול שנגע בקהל על שלל דורותיו, ברגעים שהתבוננתי בו, יושב במאות המושבים שממלאים את החלל של האולם ע"ש רובינא בתאטרון הבימה, ראיתי את חדוות השמחה של כסופי השיער לצד ההנאה של הדורות הצעירים יותר, כל אחד בזווית האישית שלו, אין ספק המופע הזה הולך לככב עוד לא מעט, להערכתי גם בעיתים נדירות כדי להגביר את התשוקה אליו…

המופע חוזר החודש לעוד שתי הופעות, הראשונה בתאריך 15 ביוני באמפי שוני והשני בתאריך 25 ביוני בהיכל התרבות תל אביב.

בקטנה – אמרו לי עזוב אותך מווידאו, יש צוות שמתעד, יהיה תיעוד בהמשך, אז בינתיים אני רק מניח כאן ביצוע של יובל שר יוסי שהוכן באולפן.

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s