קונצרט הלב של לירון עמרם

לירון עמרם חוגג את אלבומו עם תזמורת פירקאת אל נור במועדון בארבי, מזרח פוגש מערב לחגיגת צלילים. ליל רביעי, 03.04.2019, נכח תיעד ומדווח – יובל אראל, יד נוספת בצילום – שילי אראל.

אווירה של סוף מסלול, הרי היינו שם לצידו או לידו כבר מתחילת הדרך, אי אז במחשכי המועדונים הקטנים הנעוצים בדרומה של העיר העברית הראשונה, בעת שלירון פרץ אל התודעה בסצנה המקומית עם הטייטל "ההיפסטר התימני" כאשר הנגיש לראשונה את צלילי תימן מהקלאסיקות האתניות, דרך הלהיטים של אביו אהרון עמרם – גדול יוצרי צליל התרבות התימני בתערובת חוואיג' בת זמננו עם הצליל האלקטרוני המערבי.

עברנו עימו את אותה כברת הדרך עד השקת אלבום הבכורה המלא באותו מקום, מועדון בארבי לצד כוכבי מרום כיהודה קיסר וחיים משה שהגיעו לתת כבוד לבן של אהרון עמרם ולצעוד יחדיו את הדרך.

אמש באנו לטעום ולחוות נדבך נוסף בבניית הכח המוזיקלי הבועט, המחבר את הלהיטים עם השימור הכי קלאסי שאפשר להעלות על הדעת, חיבור בין להיטי תימן העכשוויים והתזמור הערבי העשיר שנגני תזמורת פירקאת אל נור ששמה יצא כבר למרחוק כממשיכת דרכה של התזמורת המזרחית של רשות השידור המיתולוגית בה ככבו שמות הכנרים המיתולוגיים זוזו מוסא ואלברט שטרית (היה לי הכבוד להכיר אישית ומשפחתית את האחרון).

אבל אפשר לעצור את שטף המילים והמליצות ולהתמקד היישר בעניין, אחרי שלירון עמרם שחרר את אלבום הבכורה שלו הוא לוקח צעד נוסף ויוצר בשיתוף נגני התזמורת קומפוזיציה מוזיקלית חדשה ועשירה כאשר הוא הולך על ביצוע לשיריו בתזמור המשתף בין הרכב הנגנים החשמלי שלו – הפנתרים ובין שורת הנגנים של התזמורת.

אמש האווירה במועדון בארבי הייתה חמימה ומאוד משפחתית, קהל רב שהגיע לכבד ולחוות את המאורע המוזיקלי יוצא הדופן, לא בכל ערב מגיעה תזמורת שכזו, בטעמים ובסד"כ שכזה אל מקדש הרוק התל אביבי.

אחרי הקדמה עם כניסת הקהל לתקלוט אוריינטלי אתני המשלב בין להיטי תימן לצלילי פסיכדליה קלאסית מאסיה הקטנה, עלו בשעה עשר לירון עמרם וחברי הרכב הפנתרים – נעם חבקין בקלידים, אוריה ויצטום בגיטרה, רן קאופמן בגיטרת בס וזוהר ברזילי על התופים ופתחו בנעימה מתוך האלבום – מדין, הלוקחת את המאזין והצופה במעין אלגוריה של אלף לילה ולילה, דרך נכונה לפתוח את המופע והאווירה.

לירון ממשיך עם שירים נוספים שכבר מזמן הפכו ללהיטים, רק הוא והנגנים, התאורה מסתירה יותר מחושפת, דמותו הצנומה מוארת בפיקים של השירה מתוך החשיכה המרומזת, מפמפמת את הקצב והביט האוריינטל מערבי אל תובנותיהם של הנוכחים המבינים שהמופע הוא חגיגה אחת גדולה של שירה וריקוד.

אחרי מספר להיטים תם פרק הפתיחה ולירון מזמין את חברי התזמורת להצטרף ולתפוס את מקומותיהם על הבמה, שורת נגני כלי המיתר, ההקשה והפריטה של פירקאת אל נור, הבמה מלאה עד אפס מקום בנגנים עם החולצות הלבנות הבוהקות וכלי הנגינה, התזמור הערבי שלהם מזכיר נשכחות, הופעות שלרוב נראו רק בסרטים ישנים בשחור ולבן, הערב קורמים קול וצלילים בפני הנוכחים במועדון, כאשר לירון משלב כעת אל תוך התזמור האוריינטלי מערבי חומרים מתוך אלבומו, נותן כבוד לאביו אהרון עמרם הנוכח (יחד עם בני משפחה נוספים) במופע ומבצע את "גלבי" קלאסיקה תימנית שאביו יצר וזכה לחשיפה בינלאומית מיתולוגית עם הביצוע של עופרה חזה, הוא ממשיך עם חומרים נוספים מאלבום הבכורה ואט אט אנחנו מגיעים לפרק האחרון של הערב שזמנו טס כשנהנים…

כעת התזמורת לבד על הבמה, מבצעת מחרוזת של קלאסיקות ערביות מוכרות ללא שירה, סוחפת את הקהל כאשר הסולנים, בעוד, קנון ודרבוקה מקבלים את הרגעים שלהם כדי להוביל ולהלהיב, חפלה של ממש במועדון הרוק.

שני הקטעים האחרונים שייכים ללירון המוביל את נגניו ונגני התזמורת אל הרגעים האחרונים של המופע, מותיר טעם של עוד ומקבל תשואות ממושכות מהקהל הטעון באנרגיות טובות.

צריך לעשות את זה שוב…
לחצו לצפייה בגלריית התמונות מהמופע

וידאו