יום רביעי, מאי 27, 2026

הכל קורה רק פעם אחת

רותם אור  העונה לשם הבימתי Totemo חוגגת את השקת אלבומה החדש – Everything Happens Only Once במופע חגיגי במועדון בארבי בתל אביב ובנוסף להרכב הנגנים היא מארחת את גבע אלון. ליל חמישי, 14.03.2019. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל, על הוידאו – אדוה אראל.

רותם אור. צילום יובל אראל

אפתח בקטע די נדוש שכבר לעסתי אותו לא פעם אבל הוא עדיין רלוונטי – הנה מילים שכתבתי בעקבות המופע הראשון של רותם שחוויתי – "טוב, אני אתחיל מהסוף, כשהמופע הסתיים ורותם וחברי הלהקה שלה ירדו מהבמה אל האולם הצדדי, אספתי את הציוד שלי, ניגשתי לרותם ופשוט שאלתי אותה "היכן הסתתרת כל השנים הללו?", היא שאלה אותי איך התרשמתי ועניתי – "מוסיקה שמימית"."

רותם אור וניקי כינור. צילום יובל אראל

מאז הספיקה רותם לעבור תהפוכות רבות, הן בחיים האישיים והן בתחום היצירה שלבטח הושפעה מאוד מאותן תהפוכות ולא נרחיב בהן ועליהן. את אלבומה הקודם שיצא במתכונת E.P וענה לשם – Desire Path היא השיקה בקיץ 2016 במועדון בסקולה, אלבום שהגדיר מפנה מוזיקלי בעקבות הצטרפותו של רועי אביטל מההרכב האלקטרוני עשיר הביטים Garden City Movement כמפיק מוזיקלי המטביע את חותמו האישי וסגנונו ביצירה.

כעת, עם אותו מסלול מוזיקלי השקיעה רותם את כל כולה ביצירת האלבום החדש – Everything Happens Only Once, מלא, עשיר, הכולל עשר רצועות מוזיקליות, שירים שאותם כתבה, הלחינה ומבצעת בשומרה על הקו "היפני" המאפיין את יצירתה המינימליסטית ומעודנת, האלבום יצא לפני זמן די קצר, שבועיים בדיוק, וכבר זכה לאהדה רבה בקרב הציבור העוקב אחר יצירתה והוא צועד בין המקומות הראשונים של השלוחה הישראלית בבנדקמפ (תורידו את מתקפת הטראנס פסיי שנכנסה היום ותמצאו את האלבום במקום הריאלי בצמרת הטבלה).

המופע של רותם התקיים במועדון בארבי וכאן מבחינתי קיימת בעיה, אל תבינו אותי לא נכון, בארבי הוא מקדש רוק, אחד המתחמים האהובים עלי ואני באופן אישי מבלה בו בדחיפות רבה, אולם החלל הענקי הזה אינו המקום ההולם מבחינה קונספטואלית לחוויה שבמופע שכזה, מוזיקה שהיא כל כך מינימליסטית, מיניאטורית, יפנית בהווייתה ותפיסתה, אלקטרוניקה מעודנת עם טקסטים המחייבים קשב צמוד ומהודק, מחייבת מיקום שונה, יותר קאמרי בהוויתו, פחות רוקיסטי בתפיסתו, אני יכול להצביע על שורה די מכובדת של מועדונים שלתפיסתי היו יותר נכונים לקיומו של המופע, זאת מבלי להתייחס לכמות קהל, מאות צופים, יותר או פחות, זו לא הסוגיה.

רותם אור, טוטמו. צילום יובל אראל

חומרי המופע רפרפו מן הסתם בין יצירות מוקדמות יותר מהאלבומים הקודמים לבין החומרים מהאלבום הנוכחי, זה ברור ומובן מאליו, חלקם של החומרים החדשים נשמעו בפעם הראשונה מעל במה במופע חי, עניין לא קל לביצוע כשמדובר ביצירה המתבססת על הרבה צלילים מעובדים, האווירה והנראות באולם עצמו הייתה נקיה וחפה מכל תפיסת תשומת לב, בבחינת, עמדו והאזינו, לא מעבר, לא צורפה חווית ויז'ואל שתאדיר או תגביר או תתמודד אל מול הצלילים, תאורה קצרה, מועטת, כמעט ולא חושפת את הדמויות העומדות על הבמה, הייתי מעוניין שהאווירה המונגשת בעטיפת האלבום תהיה אפילו כנרמזת על הבמה במהלך ההופעה, אכן, רותם לבשה קימונו אדום כשני אולם לא היה די בכך כדי להדגיש את האווירה והרעיון היפני במינימליזם המוזיקלי, ולא שלא תטעו בי, אני עדיין מעריץ של רותם אור והמוזיקה שהיא יוצרת, תנו לי שקט וזמן חופשי ואני צולל את הנרטיבים המתגבשים בתוך השירים.

רותם, גבע ודן. צילום יובל אראל

ונקודה נוספת, האורח, גבע אלון, סוג של ניגוד מודגש, גבע הוא רוקר, יותר אמריקנה ופולק, שאמנם בזמן האחרון חזר למקורות ואלבומו האחרון הוא כולו על טהרת השפה העברית, לכן ציפיתי להתנגשויות מעניינות ומאתגרות בהופעה של השניים יחדיו, לאו דווקא בקטע של ביצוע שיר שלו ושיר של רותם, אלא בדואט בו יווצר אל מול הצופים מסמוס גבולות מוזיקלי לכדי משהו חדש, ואכן, זה הגיע לרגעים כאשר גבע פתח בשיר Modern Love של דיויד בואי, שיר שכבר מזמן אומץ על ידי גבע והפך חלק טבעי מארסנל השירים שלו, הרגעים בהם רותם מצטרפת לשירה, לבד ובמשותף היו מצויינים, רק הנראות האפילה על החוויה, הויז'ואל שהיה צריך להרים את הקהל ברגעים אלו היה חסר, תפאורה, תאורה. אני מבסוט לפחות שבאותם רגעים עמדתי צמוד צמוד אל הבמה, הכי קרוב שאפשר אל השניים ברגעי הדואט, זכיתי.

וכן, יש לתת קרדיט לאנשים שנכחו על הבמה והעצימו את המופע, כי בלעדיהם היצירה לא מושלמת, דן קרפמן, על הקלידים וגיטרת הבס, יואל דורות על כלי ההקשה, המגיע במקומו של רן יעקובוביץ הוותיק שלבטח מצוי בטור מעבר לים, שני מייבר המוכרת בטייטל ניקי כינור והכינור בידיה שהוסיף המון סלסולים נכונים ליצירות, נועם דורמבוס והסקסופון הענקי ששלח צלילים מרחפים מאחור, תום שדמי שהצטרף בשלב מאוחר יותר עם כלי הנגינה הסיני המיוחד – Guzheng המשלב מיתרים הפרוסים כקאנון ועליהם פורטים עם אצבעות ומפרט, כל השילוב הזה היה מדהים וחבל שהוא לא בא לידי ביטוי אינטימי ומואר יותר.

לחצו לצפייה באלבום התמונות מהמופע

קטעי וידאו, שירים חדשים מהאלבום החדש

 

הכי חדשים

בר צברי – ככה באמת

שיר חדש חושף צד אישי ורך לקראת האלבום הבא הזמר והיוצר בר צברי משיק הבוקר את "ככה באמת"....

ג'ימבו ג'יי וקובי אוז – אוטוטו

ג'ימבו ג'יי וקובי אוז מחכים לשלום ב"אוטוטו" שיתוף הפעולה בין ג'ימבו ג'יי לקובי אוז מרגיש טבעי מהרגע הראשון....

ציונה ת'גר העירו את בוגרשוב בלייב ברחוב

אמש הפך רחוב בוגרשוב בתל אביב לזירת מוזיקה חיה תחת כיפת השמיים כאשר להקת ציונה ת'גר עלתה...

שירה זלוף כבשה את הבארבי

מי שנכנס אמש אל מועדון בארבי הבין מהר מאוד שמשהו השתנה סביב שירה זלוף. זו כבר לא...

אקסטזה בתנועה: בכורת "BOLERO X" הפכה את משכן האופרה לזירת פולחן מודרנית

משכן האופרה בתל אביב התמלא אמש באנרגיה יוצאת דופן. הקהל שהגיע לפרמיירה הישראלית של "BOLERO X" הבין...

קו רחוב – התרבות יורדת אל המדרכה במתחם בזל

הרחובות של מתחם בזל עומדים לקבל קצב חדש. עיריית תל אביב-יפו משיקה את "קו רחוב", סדרת אירועי...

2 הערות

  1. מסכים איתך ! הופעה מעולה אך היה צורך בתאורה טובה, ווידאו ארט יוסיף שפע !

  2. המון תודה על הקליפים המדהימים. הופעה מעולה של אחת היוצרות הטובות שלנו, חייבים רק להדגיש את ההופעה הבאמת טובה ברמה המוזיקלית והביצועית. גם הסאונד למעט כמה כשלים קטנים בהתחלה היה מצוין. ערב מושלם. תודה לרותם.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

המדבר שוב קורא – פסטיבל INDIE DESERT חוזר לקיץ חמישי בכפר אלדד

פסטיבל INDIE DESERT 2026 חוזר לקיץ חמישי בלב הרי יהודה. במשך יומיים יתמלא כפר אלדד במוזיקה, טבע...

הלילה הכי רועש בעיר חוזר לקריית המלאכה עם עשרות הופעות חיות

פסטיבל הלילה האלטרנטיבי חוזר לקריית המלאכה והפעם הוא מגיע בגדול. עיריית תל אביב יפו מחברת בין "תרבות...

היכונו לפסטיבל הג'אז הבינלאומי ירושלים ה-12

פסטיבל הג'אז הירושלמי חוזר למוזיאון ישראל פסטיבל הג'אז הבינלאומי ירושלים חוזר בקיץ לשלושה לילות של מוזיקה וחופש. המהדורה...

פסטיבל אנימיקס מוזיקה חוזר ומחבר בין צליל לקו

שלושה ימים של מוזיקה ישראלית, קומיקס ואנימציה בסינמטק הרצליה פסטיבל אנימיקס מוזיקה חוזר לסיבוב שני ומביא חיבור מסקרן...

דוקאביב 2026 חוזר לתל אביב עם מבט חד על המציאות

פסטיבל דוקאביב חוזר לעיר עם נוכחות שמסרבת להתעלם מהמציאות. זו השנה ה-28 שבה הקולנוע התיעודי מתכנס למפגש...

ברי סחרוף מוביל את “מִדְבָּרִי” – לילה אלקטרוני תחת שמי המדבר

מִדְבָּרִי - כשהמדבר פוגש את הצליל יש לילות שמתחילים במוזיקה ונגמרים בחוויה. מִדְבָּרִי מכוון בדיוק לשם. ביום חמישי...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא