יום שני, יוני 22, 2026

הכל קורה רק פעם אחת

רותם אור  העונה לשם הבימתי Totemo חוגגת את השקת אלבומה החדש – Everything Happens Only Once במופע חגיגי במועדון בארבי בתל אביב ובנוסף להרכב הנגנים היא מארחת את גבע אלון. ליל חמישי, 14.03.2019. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל, על הוידאו – אדוה אראל.

רותם אור. צילום יובל אראל

אפתח בקטע די נדוש שכבר לעסתי אותו לא פעם אבל הוא עדיין רלוונטי – הנה מילים שכתבתי בעקבות המופע הראשון של רותם שחוויתי – "טוב, אני אתחיל מהסוף, כשהמופע הסתיים ורותם וחברי הלהקה שלה ירדו מהבמה אל האולם הצדדי, אספתי את הציוד שלי, ניגשתי לרותם ופשוט שאלתי אותה "היכן הסתתרת כל השנים הללו?", היא שאלה אותי איך התרשמתי ועניתי – "מוסיקה שמימית"."

רותם אור וניקי כינור. צילום יובל אראל

מאז הספיקה רותם לעבור תהפוכות רבות, הן בחיים האישיים והן בתחום היצירה שלבטח הושפעה מאוד מאותן תהפוכות ולא נרחיב בהן ועליהן. את אלבומה הקודם שיצא במתכונת E.P וענה לשם – Desire Path היא השיקה בקיץ 2016 במועדון בסקולה, אלבום שהגדיר מפנה מוזיקלי בעקבות הצטרפותו של רועי אביטל מההרכב האלקטרוני עשיר הביטים Garden City Movement כמפיק מוזיקלי המטביע את חותמו האישי וסגנונו ביצירה.

כעת, עם אותו מסלול מוזיקלי השקיעה רותם את כל כולה ביצירת האלבום החדש – Everything Happens Only Once, מלא, עשיר, הכולל עשר רצועות מוזיקליות, שירים שאותם כתבה, הלחינה ומבצעת בשומרה על הקו "היפני" המאפיין את יצירתה המינימליסטית ומעודנת, האלבום יצא לפני זמן די קצר, שבועיים בדיוק, וכבר זכה לאהדה רבה בקרב הציבור העוקב אחר יצירתה והוא צועד בין המקומות הראשונים של השלוחה הישראלית בבנדקמפ (תורידו את מתקפת הטראנס פסיי שנכנסה היום ותמצאו את האלבום במקום הריאלי בצמרת הטבלה).

המופע של רותם התקיים במועדון בארבי וכאן מבחינתי קיימת בעיה, אל תבינו אותי לא נכון, בארבי הוא מקדש רוק, אחד המתחמים האהובים עלי ואני באופן אישי מבלה בו בדחיפות רבה, אולם החלל הענקי הזה אינו המקום ההולם מבחינה קונספטואלית לחוויה שבמופע שכזה, מוזיקה שהיא כל כך מינימליסטית, מיניאטורית, יפנית בהווייתה ותפיסתה, אלקטרוניקה מעודנת עם טקסטים המחייבים קשב צמוד ומהודק, מחייבת מיקום שונה, יותר קאמרי בהוויתו, פחות רוקיסטי בתפיסתו, אני יכול להצביע על שורה די מכובדת של מועדונים שלתפיסתי היו יותר נכונים לקיומו של המופע, זאת מבלי להתייחס לכמות קהל, מאות צופים, יותר או פחות, זו לא הסוגיה.

רותם אור, טוטמו. צילום יובל אראל

חומרי המופע רפרפו מן הסתם בין יצירות מוקדמות יותר מהאלבומים הקודמים לבין החומרים מהאלבום הנוכחי, זה ברור ומובן מאליו, חלקם של החומרים החדשים נשמעו בפעם הראשונה מעל במה במופע חי, עניין לא קל לביצוע כשמדובר ביצירה המתבססת על הרבה צלילים מעובדים, האווירה והנראות באולם עצמו הייתה נקיה וחפה מכל תפיסת תשומת לב, בבחינת, עמדו והאזינו, לא מעבר, לא צורפה חווית ויז'ואל שתאדיר או תגביר או תתמודד אל מול הצלילים, תאורה קצרה, מועטת, כמעט ולא חושפת את הדמויות העומדות על הבמה, הייתי מעוניין שהאווירה המונגשת בעטיפת האלבום תהיה אפילו כנרמזת על הבמה במהלך ההופעה, אכן, רותם לבשה קימונו אדום כשני אולם לא היה די בכך כדי להדגיש את האווירה והרעיון היפני במינימליזם המוזיקלי, ולא שלא תטעו בי, אני עדיין מעריץ של רותם אור והמוזיקה שהיא יוצרת, תנו לי שקט וזמן חופשי ואני צולל את הנרטיבים המתגבשים בתוך השירים.

רותם, גבע ודן. צילום יובל אראל

ונקודה נוספת, האורח, גבע אלון, סוג של ניגוד מודגש, גבע הוא רוקר, יותר אמריקנה ופולק, שאמנם בזמן האחרון חזר למקורות ואלבומו האחרון הוא כולו על טהרת השפה העברית, לכן ציפיתי להתנגשויות מעניינות ומאתגרות בהופעה של השניים יחדיו, לאו דווקא בקטע של ביצוע שיר שלו ושיר של רותם, אלא בדואט בו יווצר אל מול הצופים מסמוס גבולות מוזיקלי לכדי משהו חדש, ואכן, זה הגיע לרגעים כאשר גבע פתח בשיר Modern Love של דיויד בואי, שיר שכבר מזמן אומץ על ידי גבע והפך חלק טבעי מארסנל השירים שלו, הרגעים בהם רותם מצטרפת לשירה, לבד ובמשותף היו מצויינים, רק הנראות האפילה על החוויה, הויז'ואל שהיה צריך להרים את הקהל ברגעים אלו היה חסר, תפאורה, תאורה. אני מבסוט לפחות שבאותם רגעים עמדתי צמוד צמוד אל הבמה, הכי קרוב שאפשר אל השניים ברגעי הדואט, זכיתי.

וכן, יש לתת קרדיט לאנשים שנכחו על הבמה והעצימו את המופע, כי בלעדיהם היצירה לא מושלמת, דן קרפמן, על הקלידים וגיטרת הבס, יואל דורות על כלי ההקשה, המגיע במקומו של רן יעקובוביץ הוותיק שלבטח מצוי בטור מעבר לים, שני מייבר המוכרת בטייטל ניקי כינור והכינור בידיה שהוסיף המון סלסולים נכונים ליצירות, נועם דורמבוס והסקסופון הענקי ששלח צלילים מרחפים מאחור, תום שדמי שהצטרף בשלב מאוחר יותר עם כלי הנגינה הסיני המיוחד – Guzheng המשלב מיתרים הפרוסים כקאנון ועליהם פורטים עם אצבעות ומפרט, כל השילוב הזה היה מדהים וחבל שהוא לא בא לידי ביטוי אינטימי ומואר יותר.

לחצו לצפייה באלבום התמונות מהמופע

קטעי וידאו, שירים חדשים מהאלבום החדש

 

הכי חדשים

פסטיבל סוף הקיץ של תיאטרון אורנה פורת חוזר לתל אביב

פסטיבל סוף הקיץ של תיאטרון אורנה פורת יתקיים בין 20 ל־26 באוגוסט. הפסטיבל יציע שבוע של הצגות, מחזות...

הדג נחש חוגגים 30 שנה בקיסריה

שלושים שנה לאחר שהחלו את דרכם בירושלים, חברי הדג נחש מגיעים לציון דרך משמעותי במיוחד. הלהקה תחגוג...

טוהר קדוש – עומק נורא גדול

יש אלבומים שמבקשים להרשים. יש אלבומים שמבקשים לגעת. מיני האלבום החדש של טוהר קדוש שייך לסוג השני. "עומק...

פסטיבל מגדה 2026: שלושה ימים של מוזיקה, אמנות וקהילה

בין 3 ל־5 בספטמבר ישוב פסטיבל מגדה, מיסודו של פסטיבל יערות מנשה המיתולוגי, אל מרכז התרבות מגדה...

פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים חוזר: מחווה לחינוכית, הפקות מקור ומופעים חינמיים

פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים ישוב הקיץ בפעם ה־36 ויציע שלושה ימים של תרבות, יצירה ובידור לכל...

הצליל השמיני: אהוד בנאי מוביל מסע תת קרקעי חדש במערות הפעמון

מערות הפעמון בגן הלאומי בית גוברין מושכות מדי שנה אלפי מבקרים. החללים העצומים שנחצבו בסלע הקירטון יוצרים...

2 הערות

  1. מסכים איתך ! הופעה מעולה אך היה צורך בתאורה טובה, ווידאו ארט יוסיף שפע !

  2. המון תודה על הקליפים המדהימים. הופעה מעולה של אחת היוצרות הטובות שלנו, חייבים רק להדגיש את ההופעה הבאמת טובה ברמה המוזיקלית והביצועית. גם הסאונד למעט כמה כשלים קטנים בהתחלה היה מצוין. ערב מושלם. תודה לרותם.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פסטיבל מגדה 2026: שלושה ימים של מוזיקה, אמנות וקהילה

בין 3 ל־5 בספטמבר ישוב פסטיבל מגדה, מיסודו של פסטיבל יערות מנשה המיתולוגי, אל מרכז התרבות מגדה...

אינדינגב 2026 חוזר למדבר עם חגיגות 20 שנה וליינאפ מסקרן

הפסטיבל האהוב חוזר למתכונת המלאה אינדינגב ישוב למצפה גבולות בין 15 ל 17 באוקטובר 2026. השנה יציין הפסטיבל...

היכונו לאירועי לילה לבן 2026

תל אביב-יפו תלבש לבן בלילה שבין חמישי לשישי, 25 ביוני, ותציע לתושבים ולמבקרים מסע תרבותי חוצה שכונות,...

פסטיבל מנופים 2026 יפתח את שערי ההכרה עם אמנות, מוזיקה ופרפורמנס ברחבי ירושלים

חמישה ימים של יצירה עכשווית יהפכו את ירושלים למרחב של מפגש בין אמנות, חברה וזיכרון יש פסטיבלים שמציגים...

לאורך הליטני – צוותא מצדיעה לדני ליטני בערב מחווה מיוחד ליום הולדתו ה-83

ערב אחד יחבר על במה אחת את חבריו של דני ליטני ואת אוהבי המוזיקה הישראלית. ב-30 ביוני...

לבונטין 7 חוגג 20 שנה – "לילה לא שקט" ישתלט על מוזיאון תל אביב

אחרי עשרים שנות פעילות שהפכו אותו לאחד ממוקדי היצירה החשובים בישראל, מועדון לבונטין 7 יוצא מהרחוב המוכר...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא