יום חמישי, אוקטובר 29, 2026

אליה גבאי בא בטוב

אליה גבאי חוגג יום הולדת ומופע בתאטרון תמונע בתל אביב ומארח את ישי ריבו, ליל שני, 07.01.2019. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

לחברים ולקהל המצוי בנבכי הז'אנרים המתפרשים בין עולם הפיוט, עולמות האמונה והאתנו – מזרחו – לייט שמו של אליה גבאי לא חדש, אליה, יוצא להקת הרבנות הצבאית וחבר בתזמורת האנדלוסית "אלמוגרביה" כאחד הווקליסטים הוא לא רק בעל קול ונוכחות בימתית מצויינים אלא גם תמלילן ומלחין בזכות עצמו, אלבום בכורה שלו, בהפקתו המוזיקלית של שמוליק דניאל, הנושא את השם "כאן בעולם" הוא השיר החותם אותו בתוך תריסר שירים יצא בשלהי הקיץ האחרון ומציג תעודת זהות או לחלופין כרטיס ביקור של מוזיקאי, זמר יוצר ומבצע המצליח לגעת במשותף בין עולמות רבים עם קווים של יהדות, מסורת, אמונה ואהבה, לבורא עולם ולבריות בכלל.

אולם הפריצה המשמעותית של אליה לתודעה הרחבה יותר, למיינסטרים הישראלי, התרחשה בעקבות השתתפותו בתכנית הריאליטי המוזיקלית "הכוכב הבא לאירוויזיון" שם נחשף בפני קהלים רבים ורחבים יותר בעת שביצע את שירם של עידן רייכל וזהבה בן "אהבה כזאת" אותו פתח עם מאוול חזק לפני הכניסה  לשיר השקט אשר במהלכו טעה והחליף את המילים והבתים לחדי האוזן שהבחינו בכך, עובדה שלא מנעה ממנו לזכות באהדת הצופים וצוות השיפוט שהעבירו לשלב הבא.

וכאן בא החיבור בינינו, מכיוון שהחמצתי את מופע השקת האלבום שהתקיים במועדון בסקולה בתל אביב (כי לא תמיד אנחנו יכולים כאן בבלוג לתפוס את הכל בבת אחת…) ההזדמנות לחוות מופע נוסף של אליה נפלה לידי כפרי בשל שאסור היה להחמיץ.

אמש הגעתי לתאטרון תמונע, אולם ההופעות התמלא במהירות בקהל רב שהגיע כדי לצפות ולחבק את אליה גבאי שגם חגג באותה הזדמנות את יום הולדתו, בסך הכל בן 26. אליה, מלווה בהרכב נגנים הכולל את חיים וייס על הקלידים וההפקה המוזיקלית, שאול יצחק בגיטרות וכלי מיתר אתניים כבגלמה, סאז ועוד, נתנאל סיטון בגיטרת בס וטל כהן על התופים, הגיש במשך שעה וחצי מופע שכלל הן משירי אלבומו הדי טרי שהוצע לרכישה בכניסה לאולם והן כמה אבני דרך מוזיקליות כאירוח של ישי ריבו, אחד מעמודי התווך של המוזיקה הפייטנית הפופולארית כיוצר ומבצע אהוב (אנקדוטה – ישי ריבו קיים את ההשקה התל אביבית הראשונה שלו לפני מספר שנים בתחילת הדרך כאן ממש על אותה במה…)  והן בביצוע של חומרים חדשים לצד השיר שחשף אותו לעיני הציבור הרחב באותה תכנית ריאליטי, הפעם ביצוע ללא טעויות במילים.

והתובנות שלי – אליה גבאי הוא ווקליסט מוכשר מאוד, יש לו גם נוכחות בימתית כובשת הנעה בין דמות מעודנת המכונסת בתוך עצמה עם השירה לבין אמן היודע לתפוס את הקהל בנקודה הנכונה ולהתרומם יחד עימו, המסלול המוזיקלי שהוא נע בו, פלח ניכר בשוק המוזיקה הישראלי כפי שציינתי בתחילה, עממיות, אמונה, הנם מחוזות אדירים להתהלך בהם ואני צופה כי התמדה והמשך יצירה יביאו את אליה בהמשך למלא אולמות גדולים באמת, פסטיבלי פיוט, פסטיבל הפסנתר, אלו מקומות שראוי לקבלו אליהם.

לחצו לצפייה?

וידאו

 

הכי חדשים

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...