שנתיים אחרי שהשיק את אלבומו הראשון "זה יבוא" המוזיקאי היוצר נועם בנאי חוגג את השקת אלבומו השני "להרפות", אף הוא בתצורת EP הכולל חמישה שירים בהפקתו של פטריק סבג, ומזמין את רז שמואלי להתארח במופע. שי שיר וטלי ספיר חוו את המופע אמש במועדון זאפה בתל אביב ומביאים את הרשמים. צילום תמונות ליהי מרקוביץ'.
הוא הופיע במועדונים, בפסטיבלים, ניסה חומרים על מטיילים בהודו וצבר לאט לאט קהל באולד פאשן ווי. את הדרך שלו עשה במאמץ רב, תוך כדי עבודה כמלצר בזאפה, שמפנה את צלחות האומנים מחדר האומנים או עומד ליד שולחן 70 וצופה במיטב ההופעות על הבמה, אך בעצם מייחל להיות זה שמופיע. הערב הוא סוגר מעגל, עם משפחה (הרבה בנאים היו שם), חברים ואוהדים ומשיק אלבום EP חדש בהפקתו המהודקת של פטריק סבג, איך לא, בזאפה תל אביב.
את המופע פותח המחשב ונועם מצטרף אליו. בכלל הוא מלהט כל הערב בין המחשב, הקלידים, הגיטרה והשירה בתאום מושלם. ארשת פניו רצינית ונראה שהמעמד מלחיץ או מרגש אותו. בשלב זה בא לי לומר לו "תשתחרר! הכל בסדר! אתה עושה עבודה מצויינת!". וכאילו קרא את מחשבותי, פנה אל הקהל ואמר כמה מילים שחשפו את ההומור שנחבא מאחורי הפנים הרציניות.
השירים עדינים ושקטים, כמו קולו הצלול. הסגנון הוא פולק רוק,גרוב, מוזיקת עולם כמו בשיר "טיול" שמביא את צלילי הסיטאר ונוף ההימאליה. שיר הנושא של האלבום "להרפות" מביא איתו נגיעות של קאונטרי. השיר בוצע פעמיים במהלך המופע. הוא סיפר שנכתב על אשתו יעלי, שקיבלה המלצה מבן דוד של אביו אשר חיתן אותם שחשוב מאוד, אחרי הופעות של נועם, רחוקות ככל שיהיו, לכשיחזור הביתה, שתחכה לו במטבח ערימת כלים ענקית, כדי שיזכור מעין בא. נועם שלנו, שכפי שציינתי, ניחן בהומור בריא, מצא דרך לעקוף המלצה זו, הוא פשוט עושה כלים לפני יציאתו להופעה…
רז שמואלי עולה להופעת אורח עם גיטרה אקוסטית וחולצת נצנצים. הם מבצעים יחד את "אף אחד" המצויין של שמואלי, "לחזור" –אלקטרו רוק שבוצע בשני קולות ואת "כועס", שיר חדש שהוציאה לפני שבוע ובוצע יחד בהופעה ראשונה על במה. נועם מספר שלפני מותו של אביו לא העלה על דעתו לבצע שיר שלו בהופעה אך לאחר לכתו הרגיש צורך עז לעשות כן. עכשיו הוא מבין שצורך זה הוא נחלת הכלל והקהל וכלל לא פרטי שלו. הוא הקדיש את השיר לעילוי נשמת אביו וביצע יחד עם רז שמואלי את "אצלך בעולם" בגירסה אקוסטית מקסימה בשני קולות.
אני יודעת שאמנים, בנים של, לא אוהבים את ההשוואות ואני יודעת שזה לרוב עושה להם עוול, עוד אני יודעת שבמקרה דנן, נועם בנאי בחר להתקדם בעולם המוזיקה בדרך הקשה, הופיע מבמה לבמה בפסטיבלים ובעולם, אני גם יודעת שהוא לא מנסה להשתמש בשמו כדי להתקדם אבל יודע טוב טוב שזה פותח לו דלתות. אבל הפעם, פשוט אין ברירה ואני יודעת שזה לא פייר, אבל הגנטיקה פשוט לא מאפשרת אחרת! ראשית, הדמיון הפיזי בין השניים, גם בתוי הפנים וגם בקולם העדין. שנית, רוחו של אביו מורגשת בשירים. כאילו לקח את הסגנון של אבא ועדכן אותו למשהו אלקטרוני יותר ורלוונטי מאוד. למעשה נשמע שיש פה הלחמה בין מאיר לאביתר (שיבדל לחיים ארוכים) מתובל באבקת הקסם של נועם.
וידאו
