יום ראשון, אוקטובר 25, 2026

נקמתו של דניס

אצבע משולשת מתוך אגרוף שהזדקר אל על, כך השיב דניס לויד או בשם הולדתו ניר טיבור, צעיר בן 25 מתל אביב שתוך שנה וקצת כבש את עולם המוזיקה הבינלאומי עם קצת יותר ממניין להיטים שורפי רחבות, כדבריו, לאותם אנשים שלא רצו לשמוע אותו שר כאשר למד בבית הספר התיכון ע"ש תלמה ילין.

ניר, או דניס בשמו הבימתי, עמד אמש על ה"קאט ווק" שנמתח מהבמה הגבוהה אל תוך החלל הענק של האנגר 11 בנמל תל אביב כשהוא מוקף בהמוני אדם, במיוחד בנערות צעירות שבאו לראות ולשמוע את האליל החתיך התורן שכבר מככב בכמה להיטים בני זמננו.

את סיפורו של דניס לבטח כבר הספקתם לקרא, אני באופן אישי הבנתי רק אתמול בשעות הבוקר, כאשר ישבתי "ללמוד" את דמותו של האמן, כי החמצתי את ההזדמנות לראותו בתחילתה של הדרך החדשה כאשר לא התייחסתי בכובד ראש להזמנה להגיע למופע בתאטרון תמונע לפני הרבה זמן, חשבתי כי מדובר במישהו אחר, תסלחו לי שניכם, טעות שלי ועל טעויות משלמים.

אז כן, רק אמש ראיתי לראשונה את דניס לויד מככב על במה גדולה מול קהל רב מלווה בהרכב נגנים, תאורה עשירת ויזואל ווי-ארט והרבה אהבה מתוך הקהל שמילא את החלל העצום של האנגר 11 במה שמוגדר כ"סולד אאוט".

בבדיקה בספוטיפיי, שם עוקבים אחריו למעלה משבעה מיליון מאזינים, עולה כי אסופת השירים שכבר הספיק לשחרר יכולה למלא בינתיים רק אלבום אחד באורך מלא, אבל הוא כבר מסומן בתעשיית המוזיקה העולמית כאחד שהצליח ומצליח.

עם שירים העטופים בכמה סגנונות משולבים יחדיו החל מאר אנ בי, דרך גוספל, סינטי פופ ואינדי אלקטרוני, הצליח דניס לויד למצוא את המרשם הנכון כדי להפכם ללהיטים בטוחים. הטקסטים שלו הם סגירת מעגלים בחייו המאוד לא ארוכים עדיין.

אז מה היה לנו במופע? זה החל עם שתי הופעות חימום, הראשונה של האחיות כרקוקלי שנבחרו ככל הנראה מכיוון שהם מבצעות גרסאת מחווה ללהיטו של דניס – Nevermind, ולאחריהן מופע של הזמרת האמריקאית Kylie Spence.

קצת אחרי השעה עשר דניס והרכב הנגנים שלו הכולל בין היתר כמה נשפנים עלו לבמה לשמחת הקהל הרב, דניס מוכשר, כשהוא פורט על גיטרה או נושף בחצוצרה, חוזר ומשתמש בגימיקים מוכרים במהלך המופע, קוטף לבבות וזוכה לתשואות הקהל, מאושר מאוד מעצם הרגע שהוא "עושה זאת" בתל אביב ולא רק בבירות אחרות בעולם הרחב, סוג של הוכחה לעצמו ולאחרים כי הוא אכן בחור מוצלח.

והוא מוצלח, זה ברור, מוכשר, בוודאי, כוכב, אמיתי.

במוצאי שבת הוא חוזר אל הבמה הגדולה שבהאנגר 11 בנמל תל אביב, גם להופעה זו אזלו הכרטיסים…

וידאו

הכי חדשים

אלכס ליבק: האיש שלימד אותי להתבונן

מהעיתון אל קירות המוזיאון בשנות השמונים זנחנו, כמו רבים אחרים, את "מעריב" ואת "ידיעות אחרונות". את מקומם תפס...

מי באמת אשם? פיטר גריימס מגיע לאופרה

מה קורה כאשר חברה שלמה מחליטה שאדם מסוים אשם, גם כשהעובדות מספרות סיפור אחר? האם חשד הופך...

בוי ג'ורג' שולף עוד הפתעה: עופר ניסים מצטרף לחגיגה

נראה שבוי ג'ורג' לא מתכוון להסתפק בנוסטלגיה ללהיטי האייטיז. כוכב הפופ הבריטי, שישוב לישראל בתחילת נובמבר לשתי...

שחר אבן צור ופיטר רוט משחררים את החיות

מי שמכיר את שחר אבן צור מהבמות של מוניקה סקס, יודע היטב שמדובר במוזיקאי שלא נח לרגע....

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

השמש עולה מהסהרה: גיל רון שמע וחיים לרוז משיקים את SHAMS PROJECT

יש משהו מרתק במוזיקאים שבוחרים לעזוב את האולפן הממוזג, את המחשבים ואת הנוחות המוכרת, כדי לחפש השראה...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא