געגועי העברית של יעל קראוס
הזמרת והיוצרת יעל קראוס במופע במסגרת פסטיבל הפסנתר החושף שירים מתוך אלבום בכורה בשפה העברית, מוצ"ש, 27.10.2018, הגלריה הישראלית במוזיאון תל אביב לאמנות. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.
אתם מכירים את טעמו וריחותיו של גביע שמנת ביוגורט המעוטר בדובדבנים ושלל פירות יער? במילים אלו בדיוק פתחתי את הכתבה השלישית בבלוג והראשונה שהתמקדה ביעל קראוס, יותר משמונה שנים חלפו מאז חגגה יעל את השקת אלבומה Boutique ויציאה לדרך עצמאית אחרי שנים כסולנית בפאניק אנסמבל והרכבים אחרים ביניהם פרווה חמה המיתולוגית.
יעל היא בת אצולה, לפחות בתחום סצנת תעשיית המוזיקה, ולו רק בשל העובדה כי דודה הוא שמוליק קראוס המנוח, עובדה שהציבה אותה בשנה החולפת, אחרי שהות ממושכת בארצות הברית, במרכזו של טריו חדש לצידם של אסף אמדורסקי ושלומי שבן במופע שחידש ורענן את שירי "החלונות הגבוהים" של שמוליק קראוס, אריק איינשטיין המנוחים וג'וזי כ"ץ תיבדל"א. על החידוש והמחווה הזו כתבתי בחלקי האישי את המילים הבאות – "השלושה, אסף, שלומי ויעל עשו עבודה מצויינת בחזרות ובהכנות כדי לתת מופע ווקליסטי המכבד ומעבר לכך, בחרדת קודש כמעט, את היצירות הפנתאוניות הללו."
אבל די עם החפירות ההיסטוריות, ההווה או יותר נכון העתיד כבר מתדפק על דלתותינו, יעל קראוס עבדה בשנה האחרונה על חומרים חדשים אותם כתבה והלחינה בעיבוד משותף עם שי רוט ובכוונתה להשיק בעתיד הקרוב אלבום חדש שכל כולו על טהרת השפה העברית.
אמש, במסגרת אירועי פסטיבל הפסנתר של תל אביב הופיעה יעל כשהיא מלווה בהרכב נגנים שכלל את שי רוט במקלדות וקולות, בן אבגיא בגיטרה, תופים וקולות, נמרוד גולדפרב במחשב, גיטרת בס וקולות, שאול עשת על הפסנתר, בגלרייה הישראלית במוזיאון תל אביב לאמנות (אחד הספוטים בקומפלקס שיש לו את האקוסטיקה הכי מעולה ששמעתי אי פעם…) בפני קהל רב שמילא את המקום וחווה לראשונה מופע עם החומרים החדשים של יעל.
יעל ציינה במהלך המופע כי השירים החדשים כמו גם האלבום כולו עוסקים בנרטיב של פרידה, סיום, עזיבה, געגוע, מילים שיוצקות סוג של יגון או עצב, אולם התחבירים נשמעים מאוד אינטלקטואלים ובלתי מתפשרים באיכותם, לבטח לא גורמים לדמעה לזלוג.
שירתה של יעל כמו המעטפת המוזיקלית הנעה בין אלקטרוניקה מעקצצת בעדינות לבין אקוסטיקה בטוחה, העוטפת את קולה הענוג והנעים משרה אווירה חלומית מסתורית הזויה מה על אוזניו ומוחו של המאזין, היא ממשיכה בקו אמנותי שנוצר מכל ההיסטוריה המוזיקלית שלה ומתפתחת באופן מצויין גם בזכות ההפקה והעיבוד ששי רוט השקיע בפרויקט.
לו היו אלו שירים באנגלית לבטח היו כבר מזמן משתלבים בתעשייה העכשווית העולמית, אנחנו כאן בחוף המזרחי של הים התיכון זכינו שיעל בחרה לחזור למקורות ולשפת האם. מעכשיו נותר רק להמתין ליציאתו של האלבום, לכו לנקות את המחטים כי מדובר ככל הנראה בהדפסת וויניל.
וידאו
