בֹעז, פסנתר וכינור
המופע של בעז שרעבי, זמר, מלחין ומשורר במסגרת פסטיבל הפסנתר, ירון בכר בפסנתר, הילה בן טובים בכינור, אולם רקנאטי במוזיאון תל אביב, חמישי, 25.10.2018, נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.
לפני 47 שנים שמעתי לראשונה את בעז שרעבי, זמר תימני צעיר ששר על פמלה, להיטו הראשון שאך יצא לתחנות הרדיו, הוא הדהים אותי אז, בחדשנות, בבינלאומיות, שנים רבות חלפו מאז, להיטים רבים הוא הניח על מדף השירים הלאומי, כל אחד מהם הוא נכס אמיתי, צאן ברזל, המנונים של אהבה ורגש. אפשר לומר בביטחון מלא כי כיום בעז שרעבי נחשב כגדול זמרי הנשמה הישראליים.
את ההזדמנות לראות ולהאזין לשירתו של בעז שרעבי במסגרת פסטיבל הפסנתר של תל אביב תפסתי בשתי ידיים, לא בכל יום הוא מופיע וכאשר זה קורה אסור להחמיץ, ולי היו כמה החמצות בהופעותיו…
בעז שרעבי הוא גבר של אהבה, כל כולו קורן מאושר כשהוא יושב על הכסא המוצב במרכז הבמה, כסא נוסף לצידו עם שני בקבוקי מים, מימינו פסנתר הכנף הקלאסי עליו מנגן הפסנתרן, מלחין ומעבד מוזיקלי ירון בכר המלווה אותו כמה עשרות שנים, משמאלו ניצבת הילה בן טובים האוחזת בכינור, בעז, לא רק שהוא מחובר ומסונכרן עם צמד הנגנים המעטר את שירתו, המוסיפים לקולו האדיר עיטורים מוזהבים של עושר וחן, הוא כל כולו של הקהל והוא אוהב זאת בכל רגע ורגע שהוא על הבמה, יוצר חברותא לרגע, בין שיר לשיר ולא היו הרבה, בסך הכל תריסר שירים מהארסנל הענקי שלו, את המרווחים ביניהם הוא ממלא בסיפורים, אנקדוטות וזוטות שמוסיפים ערך בפני עצמו לכל החוויה המוזיקלית הזו כשאתה עוד מתענג על הצליל האחרון מהשיר הקודם ולמד עוד עובדה מרתקת על קריירה עשירה של זמר הניצב מעל כולם.
לרגעים אני חושב לעצמי, בינינו, בועז היה יכול להגיש את המופע הזה א-קאפלה, קולו כל כך צלול, גדול, עמוק, נקי ועשיר שהוא בעצם היה יכול לעמוד לפני כל הקהל הזה ולשיר את המילים במלודיה הנלווית באופן נקי וחף מכל כלי נגינה וזה לא היה פוגם כהוא זה בתענוג, כך זה כשמדובר בזמר שהוא אמיתי טהור ומצויין.
במשך שעה ועשרים דקות ביצע בעז שרעבי ממיטב להיטיו המיתולוגיים, האפים, עשירי הרגש, האהבה והאמונה ונתן לקהל הרב שמילא את האודיטורים רגעים של עונג צרוף, לא פחות.
למרות שבסט ליסט הערוך מראש לא ראיתי את שמו של השיר שחשף אותי כמו את כל הקהל אל בעז שרעבי לפני כמה עשורים, ואחרי ההדרן המתוכנן כשהוא מסיימו ופוסע מחוץ לבמה בעוד הקהל עומד ומריע במחיאות כף ממושכות, חזר בועז פעם נוספת וביצע מחרוזת קצרצרה שכללה בפתחה את אותו שיר אלמותי, "פמלה", עליה אמר בעז שהיא כבר סבתא…
רשימת השירים: חייך וחיי, משאלה, כשתבוא, אצלי הכל בסדר, דרך מובילה, אל תעזבי, כשאת נוגעת, לתת, את לי לילה, אם את עדיין, היה חזק, הלואי. הדרן: פמלה (מחרוזת).
מתנה לקוראים בבלוג – רגעי נוסטלגיה
וידאו
