חדשות הסצנה

התזמורת הקאמרית פותחת את העונה עם שוברט

הנה "אחרי החגים" כבר כאן והתזמורת הקאמרית הישראלית פותחת את העונה עם המיסה של שוברט, הגלוריה של ויואלדי וכמה יצירות ישראליות, אחרי שטעמנו ממטעמי התזמורת בעונות הקודמות, במוזיאון ובתדר, שמחים להביא את כל הפרטים.

התזמורת הקאמרית הישראלית במוזיאון תל אביב. צילום: יובל אראל
התזמורת הקאמרית הישראלית במוזיאון תל אביב. צילום: יובל אראל

התזמורת הקאמרית הישראלית פותחת את עונתה ה-53 בביצוע המיסה מס' 2 של שוברט והגלוריה של ויואלדי, ולצדן שתי יצירות ישראליות – "ישמעאל, ישמעאל" של חיים פרמונט ו"התאומות" מאת דניאל גלאי למילים ביידיש של אברהם סוצקבר. הקריין ביידיש יהיה השחקן שמואל עצמון והסולנים הנוספים הם זמרת הסופרן קלייר מגנאג'י, זמר הקונטרה טנור אלון הררי, זמר הטנור דויד לוין וזמר הבס נועם היינץ לוונשטיין. בקונצרט משתתפת מקהלת זמרי קולגיום תל אביב, שמנהלה המוסיקלי, ישי שטקלר, ינצח על הקונצרט כולו.

הסיפור התאומות כלול בקובץ הסיפורים "האקווריום הירוק" של אחד מגדולי הסופרים והמשוררים בשפת יידיש, אברהם סוּצְקֶבֶר. הסיפור מספר את סיפורן של הדס'ל, כנרת, ואחותה  התאומה גרוניה במחנה ריכוז. לפי פקודת מפקד המחנה משתתפת הדס'ל – עם תזמורת אסירי המחנה – בביצוע הסימפוניה השלישית ("ארואיקה") של בטהובן. בהיותו שבע רצון מן הביצוע, משליך מפקד המחנה קליפות תפוזים לנגנים. הם קופצים לתפוס את השלל היקר המזדמן להם, מלבד הדס'ל, הניצבת במקומה בגאווה, כאשר הכינור  צמוד לגופה. כעונש על הזלזול בו מפקד המחנה מחליט להוציאה להורג. גרוניה מנסה להתייצב במקום אחותה, אך ניסיונה נכשל. בתום המלחמה גרוניה יוצאת למסע ארוך ומפרך, כדי ללכוד את מפקד המחנה, החי תחת זהויות בדויות ביבשות שונות.

את המיסה בסול מז'ור ד' 167, השנייה פרי עטו, כתב שוברט בתוך שבוע אחד במרס 1815 (והוא בן 18), והיא הושמעה בכנסיית ליכטנשטיין בווינה, לא רחוק מבית המלחין.

"ישמעאל, ישמעאל" היא יצירה למקהלה ולתזמורת כלי קשת מאת חיים פרמונט עפ"י שיר של ש' שלום. בשירו של ש' שלום, פונה יצחק אל ישמעאל ומביע כמיהה לשלום בין שני האחים ובין הלאומים יוצאי חלציהם. את כיסופו מביע יצחק בבאר לחי רועי, שם הבטיח האל להגר, כי בנה יהא "פרא אדם, ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכון". השיר הוא אחת הקריאות הנרגשות לשלום שנכתבו באזורנו העקוב מדם. הסכסוך מוגדר בפיקחון: ריב בין אחים מוכי שרב וטרופי רוח. יצחק קורא לאחיו לגול עמו את האבן מפי הבאר, כדי להשקות את העדרים ולשוב לחיים, במקום להתמיד במריבות נצח.

"גלוריה" היא בלי ספק יצירתו המקהלתית המפורסמת ביותר של "הכומר הג'ינג'י", כפי שכּונה ויואלדי בחיבה יתרה בפי אנשי ונציה, שבבית היתומים העירוני שלה "בית ההארחה רב-החסד" (אוֹסְפֶּדָלֶה דֶלָה פְּיֶטָה), שימש במשך עשורים כנר, מורה למוסיקה, מנצח ומלחין. מאות יצירות כליות וקוליות חיבר ויואלדי למען תזמורת הנערות ומקהלת הנערות של המוסד, שני גופי מוסיקה מזהירים. היצירה מהווה חטיבה אחת, של 12 פסוקים במיסה הקתולית, כל פסוק (או חצי-פסוק) מהווה קנטטה בפני עצמה. המלודיות היפות, המקצבים הערים והאווירה האופטימית ושטופת השמש של הגלוריה, הם שהעניקו ליצירה את פופולריותה הרבה.

היכן ומתי?

מוזיאון תל אביב לאמנות, אולם רקנאטי

יום ב', 8   באוקטובר,  20:00

יום ד', 10 באוקטובר,  20:00

 

לרכישת כרטיסים לתל אביב: באתר www.ico.co.il  | בטלפון 03-5188845

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: