יום חמישי, אוקטובר 29, 2026

בנאי וברכה – אהבה בסוף הקיץ

פותחים את שנת הלימודים החדשה עם גרסה "משינאית" של יובל בנאי ושלומי ברכה ללהיטו הענק של צביקה פיק עם אמירה חשובה.

כך יובל בנאי ושלומי ברכה על הגרסה שלהם לשיר של מירית שם אור וצביקה פיק – "בישראל יש רק עונה אחת: קיץ. אולי בגלל זה סוף הקיץ הוא תקופה משמעותית במקום הזה. ומבין כל השירים שנכתבו עליה, השיר של צביקה פיק, "אהבה בסוף הקיץ" תמיד דיבר אלינו. הקיץ הזה, קיץ 2018, היה במיוחד מבחינתנו קיץ של אהבה. ודווקא לא אהבה במובן הקיטשי והסנטימנטלי של אהבה שבאה בקלות והולכת בקלות, אלא קיץ של אנשים שנלחמים על זכותם לאהוב, את מי שהם רוצים, גם מבחינה מינית, וגם מבחינה פוליטית. בקיץ הזה, אנשים יצאו לרחובות ועמדו אחד לצד השני, סטרייטים עם הומואים, לסביות ,ערבים, דרוזים ויהודים. זה ריגש אותנו במקום מאד עמוק, שמסרב לקבל את זה שמנסים להרוס את הישראליות, ומנסים להחליף את האהבה שלנו בפחד. זה שיר אהבה, ואנחנו בני אדם אוהבים. בנאי וברכה."

על הקליפ אמונים הצלם אלון דניאל והבמאית עמליה זילברשץ בנאי, בתפקיד האוהבים – אמיתי שולמן ומיכאל פלג.

וזאת הזדמנות מצויינת לחזור ולהיזכר במקור, להביט באחד הביצועים החיים של צביקה פיק ללהיט המיתולוגי ולאחל לו המון המון בריאות טובה לקראת השנה החדשה.

הכי חדשים

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...