יום שלישי, אוקטובר 27, 2026

המופע של הקטיפה

הזמרת סקיי אדוארדס וחברי להקת Morcheeba הגישו אמש מופע מפנק בהאנגר 11 נמל תל אביב, גיא ויהל חיממו, נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

סקיי אדוארדס בתל אביב. צילום: יובל אראל

רק אתמול בשעות הצהריים נחשפתי לראשונה לצלילים ולשירים של הרכב הטריפ – הופ הבריטי הוותיק, התחלתי עם אלבומם האחרון, טרי טרי, רק יצא לאור לפני מספר ימים – Blaze Away הכולל עשר רצועות שירים המצליחים להעביר את תחושת הנאו סול או הטריפ הופ כהגדרתם, מוזיקה שעושה נעימי…

זה היה מספיק כדי להחליט כי המופע של Morcheeba יהיה מרכזו של הערב מבחינתי, הגעתי לנמל תל אביב.

אחרי סשן בן ארבעה שירים, מהלהיטים המהירים של הצמד גיא ויהל שהגיעו לחמם מחוזקים עם הרכב נגנים לכדי להקת רוק, התפתחה המתנה די ממושכת מעבר לזמן שנקבע לתחילת המופע עצמו, אבל לבסוף חברי הלהקה תפסו את מקומם, בדרך כלל מאחורי מסך האורות, מותירים את מוקד הבמה מן הסתם לסקיי, הסולנית והמותג האמיתי של ההרכב, קולה הקטיפתי עד עמוק של סקיי, שעשתה שימוש נרחב במילים בשפה העברית כשהיא יוצרת קונטקט עם הקהל שצבא מול הבמה הוא הליבה של המופע, עם שירים שנעים על גבי פסי ז'אנרים החל מהטריפ הופ, דרך סוגות רוק, קאנטרי ומקצת מקצבי ריקוד, נוכחותה הבימתית כשלראשה תספורת מוהיקן מעוטרת בדרדלות סטייל ראסטפארי, בגד אדום כשני לאורך גופה הצנום אותו היא תכננה ותפרה בעצמה, לדבריה, מזכירה לי במראה ובצליל שורת זמרות סול וותיקות ובעלות גרון המשכר את חושיך, לצידה רוס גודפרי אחד שלרגעים נדמה ומדובר בכלל בדיויד גילמור אקס פינק פלויד עם ריפי הגיטרות האורכים שצוללים או נוסקים אל על על פי השירים, תצוגת אורות שלצערי החלה את משחקיה רק לאחר שתם הזמן שאושר לצילום בפתיחת המופע (טוב זו התמרמרות שמבקשת לגעת גם בקטע של תיעוד וידאו, אבל זה לא המקום כעת…) כל אלו יחדיו יצרו שעה ומחצה של מוזיקה שלוקחת אותך כמאזין וצופה למחוזות אחרים, הקטע היחידי שהיה יוצא דופן במופע – ביצוע מחווה לשיר המיתולוגי של דיויד בואי המנוח – Let's Dance בעיבוד מאוד קולי שהתאים לסגנון הקוקטיילי של ההרכב.

את הערב חתמו סקי ורוס עם הנגנים בביצוע לשיר Sweet L.A מתוך האלבום הכל כך טרי, ביצוע יפיפה שהביא בהפוכה את תחושות האכזבה שלי מהעובדה שלא ניתן לתעדו לרמות גבוהות, אבל אם נסיר את האכזבות שלי הצידה מדובר היה במופע של קטיפה וקצב, לא הייתם? הפסדתם…
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

הכי חדשים

11 אלף איש לא טועים: הבזלת מנגנת

מי אמר שצריך להגיע לתל אביב כדי ליהנות מהשורה הראשונה של המוזיקה הישראלית? פסטיבל "צלילי בזלת" בקצרין...

דורון בוטניק בשביל צדדי אל אלוהים

דורון בוטניק מעולם לא הלך בתלם. הכרתי אותו לפני יותר מעשור בסצנת האינדי של דרום תל אביב,...

נובמבר רוקד: אהבה, כאב וזהות

חודש נובמבר מביא לבמות המחול בישראל שורה של יצירות מסקרנות. אהבה ואובדן, זהות ושייכות, גוף ונפש עומדים...

אלכס ליבק: האיש שלימד אותי להתבונן

מהעיתון אל קירות המוזיאון בשנות השמונים זנחנו, כמו רבים אחרים, את "מעריב" ואת "ידיעות אחרונות". את מקומם תפס...

מי באמת אשם? פיטר גריימס מגיע לאופרה

מה קורה כאשר חברה שלמה מחליטה שאדם מסוים אשם, גם כשהעובדות מספרות סיפור אחר? האם חשד הופך...

בוי ג'ורג' שולף עוד הפתעה: עופר ניסים מצטרף לחגיגה

נראה שבוי ג'ורג' לא מתכוון להסתפק בנוסטלגיה ללהיטי האייטיז. כוכב הפופ הבריטי, שישוב לישראל בתחילת נובמבר לשתי...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא