שיר חדש שכתב והלחין דודי בר דוד זמר ומוזיקאי מהפוריים והמוכשרים שמצויים בינינו החושף את הקונפליקט של קיבוץ הגלויות הישראלי פעם נוספת. השיר החדש מסמן את הדרך לקראת אלבומו הבא של דודי האומר את המילים הללו בעקבותיו: "נולדתי וגדלתי בלוד של שנות השמונים אחרי העליה של בגין ולפני הנפילה של זוהר ארגוב, לתוך בית ושכונה ובה שירים בכל מיני שפות שלא נוגנו ברדיו של אותם ימים, עם משפחות שלמות שהצניעו את שם משפחתם והמקום ממנו עלו לארץ מתוך תחושה שהמקום שממנו באו לא מספיק טוב ועל מנת להתקדם ולהגשים חלומות צריך להתאים את עצמך ל״מה שנכון״ ומקובל. 17 דקות נסיעה בקושי מפרידות בין לוד לתל אביב, אבל בת׳אכלס מפריד הרבה יותר מזה. משהו כמו 17 שנות אור מבחינה מנטלית תרבותית. אז בחדר נעורי, חשבתי שאי אפשר להעיז לחלום כשאתה גדל במקומות בהם כל האפשרויות לא באמת פרוסות בפניך. שנים אחרי כשאני כבר חי בת״א, פוגש אנשים, מתבונן עלינו כבני אדם וכחברה אני מפסיק להתבייש בעצמי ומתחיל לשאול ולענות על השאלות הפשוטות ביותר: מי אני, מאיפה באתי ולאן. מה הרגשתי כילד, ומה אני מרגיש היום – כותב כדי לזכור בעצמי וכדי להזכיר. אבל יותר מהכל מנסה להבין בתוך כל המרדף של העולם הזה, מה למדנו או מה לא, בדרך."
את דודי בר דוד תוכלו לפגוש בהופעה הבאה במועדון בזאפה ת״א בתאריך 31.7.18
