קליפים חדשים

דודי בר דוד – עוד לא למדנו כלום

שיר חדש שכתב והלחין דודי בר דוד זמר ומוזיקאי מהפוריים והמוכשרים שמצויים בינינו החושף את הקונפליקט של קיבוץ הגלויות הישראלי פעם נוספת. השיר החדש מסמן את הדרך לקראת אלבומו הבא של דודי האומר את המילים הללו בעקבותיו: "נולדתי וגדלתי בלוד של שנות השמונים אחרי העליה של בגין ולפני הנפילה של זוהר ארגוב, לתוך בית ושכונה ובה שירים בכל מיני שפות שלא נוגנו ברדיו של אותם ימים, עם משפחות שלמות שהצניעו את שם משפחתם והמקום ממנו עלו לארץ מתוך תחושה שהמקום שממנו באו לא מספיק טוב ועל מנת להתקדם ולהגשים חלומות צריך להתאים את עצמך ל״מה שנכון״ ומקובל.  17 דקות נסיעה בקושי מפרידות בין לוד לתל אביב, אבל בת׳אכלס מפריד הרבה יותר מזה. משהו כמו  17 שנות אור מבחינה מנטלית תרבותית. אז בחדר נעורי, חשבתי שאי אפשר להעיז לחלום כשאתה גדל במקומות בהם כל האפשרויות לא באמת פרוסות בפניךשנים אחרי כשאני כבר חי בת״א, פוגש אנשים, מתבונן עלינו כבני אדם וכחברה אני מפסיק להתבייש בעצמי ומתחיל לשאול ולענות על השאלות הפשוטות ביותר: מי אני, מאיפה באתי ולאן. מה הרגשתי כילד, ומה אני מרגיש היוםכותב כדי לזכור בעצמי וכדי להזכיראבל יותר מהכל מנסה להבין בתוך כל המרדף של העולם הזה, מה למדנו או מה לא,  בדרך." 

את דודי בר דוד תוכלו לפגוש בהופעה הבאה במועדון  בזאפה ת״א בתאריך  31.7.18

 

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close