דיווח מהשטח

גדולה מהחיים

המופע של שירי מימון, ליל שלישי 13.03.2018, היכל התרבות בתל אביב, אורח – קובי אפללו. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל. צילום – ליאור כתר.

שירי מימון בהיכל התרבות. צילום: ליאור כתר

איך שלא תסתכלו על זה היא, שירי הקטנטונת הזו, שעושה צחוק ממימדי גופה (רק 1.58 מ') היא אחת הגדולות, כששירי מימון פותחת "מצערת" היא שוות ערך לזמרות הווקליסטיות הבינלאומיות, אחיותיה לאר.אנ.בי, לסול ולפופ.

רגע אחרי שהשתתפה כשופטת בתכנית הריאליטי המוזיקלית "אקס פאקטור ישראל" ולפני שתפרוס כנפיים היישר אל הבמה בברודווי בתפקיד הראשי כ"רוקסי הארט" במחזמר "שיקגו", מלאה אמש שירי מימון את האולם בהיכל התרבות של תל אביב עד אפס מקום (סולד אאוט) ופתחה את סבב ההופעות חדש בו משולבים להיטים מהאלבום החדש, לצד חומרים מוכרים ואהובים. שירי פתחה את המופע שנמשך לאורך שעתיים תמימות, עם השיר האחרון שהיא שחררה – אחותי.

פרסומת

בהמשכו של המופע, שעמד בסימן פסטיבל Ladies First מבית קבוצת זאפה לרגל חודש האשה, ארחה שירי את הזמר והיוצר קובי אפללו והשניים ביצעו במשותף את השירים "כמה את יפה" ו"געגועים". את השיר הכל כך מזוהה עימה ועם שמעון בוסקילה, "מאמא" היא הקדישה הפעם לאמה שנכחה באולם ותוך כדי הביצוע היא חלפה על פני שורות המושבים עד שהגיעה אל אמה וחתמה את השיר בדואט עם אביה שהצטרף.

המופע אשר לווה עם הרכב הנגנים שכלל את יוסי מור בקלידים ומחשב, יונתן פריג' בגיטרות, דני שניידרמן בגיטרת בס, שיאן הירש בגיטרות, גל דהאן בסקסופון, בוקי בכר על התופים ובר קליין בקולות בהפקתו המוסיקלית של עמית הראל היה עשיר באנרגיה שמלאה את ההיכל.

סבב ההופעות ממשיך לכל רוחבה של הארץ:

פרסומת

בתאריך 26.4.18  בתיאטרון הצפון, קריית חיים

בתאריך 5.5.18   במשכן לאומנויות הבמה, באר שבע

בתאריך 9.5.18   בתיאטרון ירושלים

רשימת שירים: אחותי, חלק ממך, יותר טוב לסלוח, כמה פעמים, זמן של חסד, אוויר,  זה לא מה שהבטיחו לי, כבר לא שלך, זכוכיות, כשהלכת, מאמא, כמה את יפה (עם קובי אפללו), שיר געגועים (עם קובי אפללו), שיר תקווה, רציתי שתדע, עד שתבין אותי במאש אפ עם Surviver, השקט שנשאר, לאן שלא תלכי, יש לי הכל.

הדרן: שלג בשרב,  אהבה קטנה.

קטעי וידאו מהמופע, צילום יובל אראל

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: