חדשות הסצנה

פצ'ה קוצ'ה 20# יוצאת לדרך

זו הפעם העשרים שהאירוע יוצא הדופן הזה מתקיים, מדובר בגיג של שש דקות ו-40 שניות העומדות לרשות כ-10 יוצרים, שנבחרים מידי שנה לעמוד על בימת הפצ'ה קוצ'ה, לספר על עבודתם ולייצג את כל מה שזז, מתחדש ומעניין בעולם האמנות. מקור השם פצ'ה קוצ'ה ביפן ופירושו הקולות הנשמעים בזמן הגיית השיחה, בלה בלה אם תרצו.

פצ'ה קוצ'ה #20

האמנים שישתתפו באירוע הקרוב יוצרים במגוון רחב של ז'אנרים ואינטראקציות בינתחומיות, ומציגים יחדיו מרקם מעניין של עבודות השוזרות סיפור חיים, זיכרונות ילדות, נוסטלגיה ומסורת, לצד עיסוק בגוף, באינדיבידואל ובמעמד תרבותי חברתי ופוליטי: שירן ספיר מאיירת ביד אמן זיכרונות ילדות של ילדת מפתח שאספה את הפתקים שהשאיר לה אבא; תאטרון החנות מחייה תסכיתי רדיו משנות החמישים; מורן דובשני מכליאה בין מכשור רפואי לתיבת נגינה ומאפשרת לכל אחד להקשיב לנגינה ליבו הייחודית; דניאלה מרוז קולנוענית ומתעמלת אמנותית בעברה, יוצרת סרטי סטופ מושן שמפגישים בין תנועת הגוף לדימוי הזז ומנסחת שפה ויזואלית ייחודית.

בזוית הראיה של הבלוג ההתמקדות תמיד היא במוזיקה, וזו תיוצג השנה בידי היללה, הרכב מוסיקת פולק הכולל את ניתאי קליי בגיטרה, שירה, כתיבה והלחנה, סוף ניקריטין בקונטרבס, יובל מעיין בגיטרה חשמלית, אורי ארמן בסקסופון (טנור וסופרן), נור בר גורן בפרקשן ויובל קאופמן בתופים.

פרסומת

על גלי הקול של היללה נגלוש ממחוזות הפולק דרך ארצות הלבנט, מגדות נהרות פרס לשדות האינדי וננדוד כמו להקת צוענים בלקנית מכפר לכפר. חברי הלהקה הצעירים והמוכשרים, שנשמעים ונראים כאילו לא מפה יכשפו את מבקרי הפצ׳ה קוצ׳ה, יספרו מעט על הדרכים שבהם הם צועדים ובעיקר יפתחו לנו את הלב עם השירים היפים יפים שלהם.

מי מה ומתי?

ניהול אמנותי – ענת ספרן ואיתי מאוטנר, בשיתוף – פאזה

פרסומת

יום ראשון ה-18 במרץ, וביום שני ה – 19 במרץ, בשעות: 19:30, 22:15

היכל התרבות, תל אביב (פתיחת דלתות 45 דק' לפני מופע)

מכירת הכרטיסים תחל ביום ראשון 4.3.18 הרכישה באתר בלבד www.pechakuchatlv.com

מחיר כרטיס: 40 ₪

מהדורת ה-20 של הפצ'ה קוצ'ה מתקיימת השנה בסימן 20/20,

וחוגגת גם 20 שנה להקמתה של חברת "פאזה"

www.pechakuchatlv.com / www.faza.co.il / facebook-PechaKuchaTlv

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: