דיווח מהשטח

מכון כושר ללב

מופע השקת  האלבום "האמת היא שריר" של ניר שלמה, מוצ"ש, 23.12.17, לבונטין 7. שי שיר מביא את החוויה והקולות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מוזיקה, בירה וכישרון. השילוש הקדוש. במוצ"ש האחרון קיבלנו מנה יפה משלושתם.

בלבונטין 7 הופיעו ניר שלמה והלהקה: איתי שטרית – קלידים, הדר גרין– בס ועירא רביב – תופים,

לרגל צאתו של האלבום "האמת היא שריר" , והאמת של שלמה היא שריר מפותח בהחלט, שלא היה מבייש את הטורסו של וין דיזל.

חלק מהפקת האלבום מומן ע"י קמפיין מוצלח ב"האדסטארט", ואם להסתמך על הקהל, שמנה אנשים בעלי שם בתעשיית המוזיקה ורבים ששרו יחד עם שלמה את מילותיו, הקמפיין עורר הדים.

ניר שלמה נתן מופע רוק של פעם. נזרקתי לתחילת שנות העשרה (בהן  MTV היה הסם שלי ולמען מנה, נלחמתי באחי על השלט בחירוף נפש). משהו במלודיות הריח כמו סמאשינג פאמפקינס עם קצת רדיו הד ונגיעות פאלפ, בעיקר בשיר הנושא של האלבום, שבוצע ע"י יהוא ירון, אורחו הראשון של שלמה,  אשר עלה לבמה יחף וייצרי.

האורח השני של שלמה, ערן צור. דיויד בואי תוצרת כחול לבן, מהפנט וחינני כתמיד, ביצע את "לב על מעקה" ו"לישון בלעדייך" ו"המכסה הירוק" יחד עם ניר שלמה, וסיים, איך לא, עם "בלילות של ירח מלא".

ניר שלמה סיים את ההופעה עם פריצה לקהל בסולו גיטרה ואיחולים לעצמו תוך מתן רשות לקהל להשתמש באיחוליו, תוך הומור רב שנשזר לכל אורך ההופעה, אנרגיות גבוהות ומילים עם דימויים יצירתים, שיורים חצים ללב.

 

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close