דיווח מהשטח

הדואטים של דנה ודניאל

דניאל סלומון ודנה עדיני חוזרים במופע המשותף עם החומרים המוכרים, ליל חמישי 30.11.2017 במועדון צוותא, שי שיר מביא את החוויות והצלילים.

דנה ודניאל בצוותא. צילום: שי שיר

הם היו זוג, דניאל סלומון ודנה עדיני, בחיים, גם על הבמה, המופע שלהם נחשב לפני שנים לא מעטות כאחד המופעים הקסומים והפוריים שהסצנה המוסיקלית התל אביבית הניבה, הזמן והחיים עשו את שלהם וכל אחד פנה לדרכו, בחיים, במוסיקה, כעת הם חוזרים להחיות מחדש את הפרויקט המוסיקלי הזוגי, כאשר אתה מקשיב לאלבום ההקלטות החיות מסדרת הופעות שקיימו בחורף 2015 במועדון זאפה בתל אביב עולה רצון לשוב ולראותם יחדיו על הבמה. זו הסיבה שכתבנו שי שיר יצא בליל חמישי האחרון למועדון צוותא האינטימי, כדי להביא את החוויות והצלילים.

הצוותא. יש משהו במקום האלמותי הזה, שגורם לך להרגיש כאילו התיישבת בסלון של האומן שעל הבמה, עוד רגע הוא יגיש לך את הפיצוחים, ליד בקבוק חצי ליטר של גולדסטאר מהסופר. האינטימיות הזו החמיאה מאוד לדניאל סלומון ודנה עדיני במופע המשותף שלהם.

סלומון ועדיני חזרו עם המופע המשותף, בליווי המתופף המוכשר מתן אפרת ועל הבס והמנדולינה עופר קורן. בפלייליסט ניתן היה למצוא את להיטי הצמד, "I love you" של הבנות נחמה, כמה קאברים מקסימים כמו "שוב", "Lean on me" "Oh darling" ועוד וגם כמה שירים חדשים כמו "ערה"- פרודיה נוקבת על דור ה  Z ו"השפה העברית החדשה" על פי סלומון, שדיבר על השפה ההופכת פייסבוקאית וווטסאפית, שפה שהולכת ומתקצרת עד כדי סמלים ושבעצם חזרנו להיות האדם הקדמון.

ו"כמו שאני" – דואט, שכמו חבריו, משובץ בהרמוניות המצמררות שהשניים מפיקים, בליווי הפסנתר המפליא של סלומון.

הם לא פחדו להוציא את התותחים הכבדים על השיר הראשון ופתחו עם "אהובי". השיר העדין והיפה הזה, פשוט עושה לי את זה. הדיסוננס הבלתי נסבל שבין הפרידה והגעגועים הכואבים המתוארים בשיר, אל מול ההרמוניה הקסומה בקולותיהם של סלומון ועדיני, גורם לך לתפוס את ראשך לנוכח הטראגיות של השיר.

כנראה שאחד מסודות ההצלחה של הצמד הם שילוב הקולות המושלם ביניהם. קולה הצח של עדיני בשילוב קולו הרך של סלומון שגרמו לי להבזקי זכרונות ושברי געגועים…

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close