יום שישי, אוקטובר 30, 2026

U2 – American Soul

הקליפ הזה לא היה מגיע לבלוג אלמלא הנקודה הישראלית שבו, את השיר החדש של חברי להקת U2 עטפו אנשי קבוצת אומנות הרחוב ברוקן פינגז מחיפה בעקבות פניה טלפונית שהם קיבלו מחברת יוניברסל בה חתומה הלהקה. כך מדווחים חברי ברוקן פינגז שאמנותם מתנוססת על בניינים רבים ברחבי הארץ ובעולם הרחב על הפרויקט: "זה די סוריאליסטי, לפני שבוע קיבלנו שיחת טלפון מ יוניברסל, הודיעו לנו כי להקת U2 מבקשים ליצור אנימציית וידאו לתמליל של השיר החדש שלהם " American Soul" עם פתיחה של קנדריק לאמר והם מבקשים שזה יהיה מוכן תוך שבעה ימים. לא היינו בטוחים אם זה היה בכלל אפשרי, אבל כמובן שאמרנו כן. אנחנו מצויים כעת במקומות שונים בעולם כרגע, צילמנו את קטעי הקליפ בחיפה, בלונדון וברג'אסטאן. התחברנו עם אדמי עימו אנחנו עובדים על רוב קטעי הוידאו שלנו והוא חיבר את הכל לכדי יצירה אחת תוך ארבעה ימים בלבד בשיטת עשה זאת בעצמך. זו הזדמנות להודות לכל החברים שלנו שתמיד היו לצידנו ועזרו, הצלמים: בהודו – יונה פרמינגר, בלונדון – וויל אדג'קומב, בחיפה – מתן סיון ויערה עגנון, לחברים שסייעו באנימציה אלון גומא ויגנאת רוחלין, לחברים שסייעו – שי, שרון, אסף, דוד, יוטה, סימונה, קטומי, אדוה ושופרה, יוני, קוימב, פיל, אל, סאי, בר, מנדל, אמה, ג'ייק, אוברי, אדווין."

האם החיבור הזה יחזיר את חברי U2 לישראל פעם נוספת?…

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...