דיווח מהשטח

צעיר או זקן, זאב כבר לא ימות

מופע השקת אלבומו החדש של זאב טנא "צעיר אני כבר לא אמות" במועדון בארבי, שני, 26.06.2017. חימום – אנטיגונה רקס. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

זאב טנא, בארבי. צילום: יובל אראל
זאב טנא, בארבי. צילום: יובל אראל

זיגמונד טננבאום בפולין או זאב טנא בתל אביב הוא בראש ובראשונה איש מחאה, את המחאה שלו הוא מוציא החוצה באמצעות הכישרון שבו הוא ניחן – לכתוב, להלחין ולשיר, אם כי שירתו היא בדרך כלל בקול צרוד וניחר מהתרגשות. כבר שלושים שנה שהוא מוחא באמצעות שירים ואלבומים.

בזאב נתקלתי לראשונה לפני שנים רבות באינטרנט, בשיטוטי המרובים הגעתי לאתר שהציג את האלבום "חתול שחור" כל כולו להאזנה והורדה ברשת, כולל מילים והתמונות. אז, זה לא היה חיזיון נפרץ כבימינו עתה. שמחתי מאוד על החינמיות הזו…ועצרתי כדי להאזין ולעיין במילים, תשמעו – נשבתי בקסם הפשטות, הישירות, והדבר נשלח לאחד מתאי זיכרון במוחי ונשמר שם. מספר שנים לאחר מכן, באחד מערבי "לכלוך באוזן" של לאון "נפולאון" פלדמן ראיתי את זאב לראשונה בשר ודם, הוא עלה לבמה, ביצע את אחד משיריו וגם שיתף פעולה עם אמנים אחרים שהיו באותו ערב.

פרסומת

מאז בדרך כלל באון ואוף אני נתקל בפעילותו, אלבומים, מופעים, מסעות, זאב טנא לא שוקט על שמריו ובין ההתעסקות היומיומית בניהול רשת דוכני הנקניקיות שלו "פרנק" ברחבי תל אביב (זאב הוא טכנולוג מזון במקצועו וככזה הוא הביא את העבודה הביתה ופתח את הרשת המוכרת  את נקניקיות הברטוורסט העשויות מבשר שלא גוייר כהלכה, הוא כותב שירים יותר מהר משעובדיו מספיקים להוסיף כרוב כבוש לנקניקיות.

אלבומו השניים עשר של זאב טנא כולל אחד עשר שירים שזאב כתב והלחין יחד עם קוסטה קפלן שגם הפיק מוסיקלית, השירים, שחלקם כבר בוצעו במהלך השנים האחרונות מהווים למעשה אסופת מחאות יומיומיות של אדם שאינו הולך בתלם וזועק את זעקת העם. זאב טנא הוא אמן ויוצר ייחודי בנוף המוסיקלי הישראלי, טוב שיש אותו, כי בלעדיו אנחנו כלום.

 

פרסומת

אמש הגעתי למועדון בארבי בתל אביב כדי לחוות את מופע ההשקה, ואכן, אל מול מועדון מלא מפה לפה, צעירים ומבוגרים, קשישים (למי קראתם זקן?) היושבים על כסאות, וצעירים היפראקטיבים המקפצים ללא הפסק, הגיש זאב טנא את שירי האלבום החדש כולם כשהוא מלווה בהרכב נגנים הכולל את קוסטה קפלן בגיטרה חשמלית ושירה, אודי בונן בקלידים וסינטי, יונתן יידוב בגיטרת בס ועדיאל גולדמן על התופים, מזמין להצטרף אליו כאורחים את נועה איילי והצ'לו שגם שרה ואת יהוא ירון היחף שמבצע עימו את השיר "ביום שתיגמר השכטה" מתוך אלבומו הקודם "חד באוזן".

אז רספקט כפול ומשולש ומרובע לזאב טנא, על ביצועו המלא של האלבום במהלך המופע, כבר לא עושים דברים כאלו, על העמידה האיתנה מלאת היאוש והזעקה בגרון ניחר כהרגלו והוא איננו ילד עוד, על הנטישה הלא פשוטה של מועדוני השוליים הקטנים והמצומקים, מסעות המחאה ברחבי ארץ ישראל שלפני גבולות 67, ומעמד "הר סיני" שכזה במועדון בארבי, היה הרבה רעש, הייתה הרבה מחאה, מילים נבחרו בקפידה עד כדי כך שנראה שלא נבחרו, בקפידה, היה רוקנ'רול!!!

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

 

וידאו

 

 

 

 

 

צאו למסע מחאה אינטלקטואלי עם שיריו ואלבומיו של זאב טנא, מסע ארוך..

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: