יום שישי, אוקטובר 30, 2026

לבשר את הגשם

נועם בנאי במופע מיוחד עם הלהקה של אביו (מאיר בנאי המנוח) בעקבות השקת האלבום "זה יבוא", שלישי, 20.06.2017, תאטרון תמונע. אורח – יובל בנאי. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל. מתפרסם גם במגזין "מגפון".

נועם בנאי, תמונע. צילום: יובל אראל
נועם בנאי, תמונע. צילום: יובל אראל

חמישה חודשים לאחר לכתו בטרם עת של הזמר היוצר, השחקן והמוזיקאי החשוב מאיר בנאי, שלושה חודשים לאחר יציאתו של אלבום הבכורה "זה יבוא" של בנו נועם בנאי, יוצא נועם לסבב הופעות כשהוא מלווה בנגנים שליוו בדרך קבע את אביו, שומר על הגחלת, מבעיר להבות חדשות ומקוריות, שומר על ההשפעות והשושלת.

לאורך שנה תמימה שחרר נועם בנאי כחמישה סינגלים שהיוו לבסוף את אלבום הבכורה שלו "זה יבוא" אשר שוחרר במחנה הלהקות ובכלל בתחילת חודש מרץ האחרון, נועם, כבן ונצר לשושלת סלש שבט המוזיקאים הכי גדול והכי חשוב כאן מתגלה ונחשף כיוצר צעיר ורגיש המפלס את דרכו מתוך ילדות כבן של… אל החיים הבוגרים כאחד מהראויים. נועם הוא סינגר סונגרייטר אמיתי, הכותב ומלחין את שיריו הלוקחים את המאזין מעבר לחוויות הנרטיבים הרקומים בהם אל תוך מסע מוסיקלי בצלילי רוק ישראלי או יותר נכון רוק ארצישראלי הניזון מגווני גוונים של העבר הרומנטי לצד חספוס אורבני ופסטל כפרי, פריפריאלי שכזה.

 

במקביל להוצאת אלבום הבכורה במתכונת אי.פי הכולל חמישה שירים, ממשיך נועם ביצירה ומשחרר שיר נוסף פרי עטו והלחנתו – "זיכרונות", שיר שנכתב ימים ספורים לאחר שאביו, מאיר בנאי ז"ל, הלך לעולמו. לצד השיר הגיש נועם את המסר שלו במילים אלו – "כל אחד מאתנו הוא זיכרונות של אנשים ברחבי העולם, אנשים שפגשנו במהלך חיינו. אין רוע, יש קליפות של החיים שנאספו באירועי חיינו, אבל בבסיסינו, כולנו זיכרונות של אהבה", כך נועם. הממשיך ואומר – "אני חוויתי את זה באופן די מוחשי לאחרונה, מקרוב. לאחר פטירתו של אבי הרגשתי איך הנשמה שלו נפרדת מכל הקליפות המלוכלכות של העולם ונשאר רק יופי צרוף ואור עצום. הבטחתי לעצמי להשתדל לקחת את האנרגיה הזו ולהכניס אותה לחיים שלי', לראות את השורש הטוב בכל אחד ואחד".

 

אמש הופיע נועם בנאי כאמור בתאטרון תמונע אל מול קהל רב (Sold Out) כשהוא מלווה בחברי הלהקה שניגנו עם אביו, במהלך המופע ביצע נועם בנאי שירים מאלבום הבכורה שלו לצד שירים חדשים, אותם כתב בביתו של אביו זמן קצר לאחר תום השבעה והם יכללו באלבומו הבא. האורח שנבחר להצטרף למופע אמש היה יובל בנאי, סולן להקת משינה ויוצר בזכות עצמו, עמוד חשוב בשבט הגדול של משפחת בנאי ששיתף את הקהל בקטעי זיכרונות וחוויות משותפות מילדותו של נועם והחיים המוסיקליים עם מאיר המנוח. הריגוש ניכר באווירה.

נועם, יובל, הבנאים. צילום: יובל אראל
נועם, יובל, הבנאים. צילום: יובל אראל

והגשם, הוא אכן חזר כאשר נועם ביצע את השיר ההוא של אביו, שיר שהפך למעין המנון, שיר שהיכה בי גם הבוקר כאשר יצאתי לאימון בחוף הים וטיפות הגשם בשרו לי את תחילתו הרשמית של הקיץ…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

 

 

 

 

הכי חדשים

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

הערה 1

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...