על הרכבת ללונדון

המופע של האורקסטרה, הרכב ממשיך הדרך של ELO-Electric Light Orchestra בביקור השני שלהם בישראל, ליל שישי, 24.03.2017, היכל התרבות של תל אביב, נכח תיעד, שר וזייף – יובל אראל.

אמש, ליל שישי, יצאתי מביתי רחוץ ומסורק לכבוד שבת, עושה את פעמינו אל היכל התרבות של העיר תל אביב, לחגוג ולחוות את המופע של האורקסטרה, ההרכב שממשיך את הדרך שהתוו חברי תזמורת האור החשמלי שנוסדה בשנת 1971 בידי ג'ף לין, רוי ווד המיתולוגי ובב בוון, הלהקה שפעלה במשך חמש עשרה שנה ברצף שהוביל לשורת להיטים קוסמית ממש אשר כבשו את מצעדי הפזמונים ורשימות ההשמעה שטרם נולדו כלל בתחנות הרדיו השולטות.

היה זה רעיון מצוין של אותו רוי ווד לצרף להרכב הבסיסי של גיטרה בס תופים ואורגן גם כלי מיתר, מהסוג המצוי בתזמורות סימפוניות ככינור, צ'לו וקונטרבס כדי לרכך ולהעשיר את הצליל הפופי בתזמור אמתי, המתכון הזה הצליח להניב יצירות מופת החל מהביצוע הגאוני לרונ'קרול הבסיסי של צ'אק בארי Roll Over Beethoven, המשיך עם Can't Get It Out of My Head , Last Train to London, Telephone Line, Livin' Thing, Mr. Blue Sky וכמובן Xanadu.

בשלב מסוים הגיע הרגע הזה שכולם חוששים ממנו בחייהם של שינוי ויציאה מהמסגרת, ההרכב התפרק או יותר נכון הוקם מחדש בשינוי פרסונלי, בואו לא ניכנס לפרטים כי זה הקטע שבאמת לא מעניין, הרכב רדף הרכב, הייתה התפצלות וקיום בו זמנית של שני הרכבים מקבילים וההרכב האחרון שנטל לעצמו את המילה אורקסטרה מתוך השם המקורי כולל בין חבריו שניים מחברי ההרכב המקורי, הכנר מיק קמינסקי והקלידן לואיס קלארק, זהו ההרכב שהגיע לישראל, ביקר כאן לפני שנתיים, סחף קהל מעריצים נלהב שחגג את מסיבת כיתה ד' שלו עימם וכעת הם חוזרים, להערכתי במיוחד בשבילי כי את הביקור הקודם החמצתי מן הסתם בשל התחייבויות קודמות למופעים אחרים.

אז מה היה לנו אמש בהיכל?

האולם, מלא מפה לפה, סולד אאוט אומרים, טווח הגילאים נשק בין הגיל שלי ושל שילי ועד אלו שהיו בכיתה ח' כשאני הייתי בכיתה א'…מה שנקרא במחוזותינו קהל של אולד סקולס…

קצת אחרי השעה תשע וחצי בערב, כי ליל שישי אז מתחילים בכאילו מאוחר יותר אחרי ארוחת הערב, עולים חברי ההרכב לבמה המקושטת בפשטות בארבעה מסכי ענק המשמים להקרנת השידור הישיר של המופע בקלוז אפ במיוחד עבור אלו היושבים ביציעים הרחוקים יחסית, כדי לתת תחושה של פארק מן הסתם, בשורה האחורית מצויים אריק טרוייר, קלידן, גיטריסט וזמר, חבר בהרכב הקודם ELO Part II, לימינו יושב לואיס קלארק מול אורגן Korg קטן, אני מעריך שבאנגליה הוא מתיישב ליד אורגן האמונד פארפיסה עם כל המלצת המחוברת של המפוחים, אבל שינוע והובלה ובארץ יש רק אחד והוא לבטח מקולקל..לואיס הוא חבר מההרכב המקורי של ELO, היה אחראי על התזמור הסימפוני, תפקידו הערב מאוד מצומצם, יותר בקטע של כבוד, משמאל ניצבת עמדת התופים המאויישת בידי גורדון טאונסנד (קרוב של פיט מהמי? או סתם שם נפוץ…), בשורה הקדמית ניצב פרתנון האקסלי בגיטרה חשמלית וגלן בוטניק עם גיטרת בס צבעונית והרבה פוזה של Dude אמיתי מלונדון, לצידם עומד, לרוב במעין פוזה קשה לביצוע, כאשר כל הגוו והגב מקומרים לאחור במעין זווית של שישים מעלות, מיק קמינסקי והכינור החשמלי, הקטע הזה עם הכלים החשמליים, שמשמיעים את הצליל כמו הכלי האקוסטי אך אין להם תיבת תהודת אקוסטית כלל…

הקהל באולם מבסוט, הוא קיבל תמורה מלאה לכרטיסים, המופע רץ קולח וזורם עם ביצועים של להיט אחר להיט, האשה שיושבת בסמוך שרה כל הערב את כל המילים, כבוד, האמת שגם רבים רבים בקהל יודעים את המילים, לא שהן מתוחכמות מאוד או פשוטות מאוד, הם רק חרוטות מאוד בזיכרון, פה ושם גם יש אמיץ או אמיצה שקמים מהמושב ופותחים בריקוד, קטע שלא בטוב לסדרניות שרצות כדי להושיבם\ן בחזרה, מהמיקום המצוין שלי מבחינתי שכולם יקומו כעת ועכשיו וירקדו, אני מנסה להגניב מבטים ולהתמקד קצת במיק עם הכינור, בלואיס שלא מנגן כל הזמן אלא רק בקטעים מסויימים, חוזר עם המבט אל קדמת הבמה, שני הגיטריסטים נותנים עבודה, פוזות של גיטריסטים, עושים את הבמה מצד לצד, ג'סטות לקהל, שרים, כל החבילה, אמנם ברגעי האמת אתה נוכח לדעת שג'ף לין הוא סולן ללא תחליף, אבל הי, אין זה ההרכב הראשון ולבטח לא האחרון שמרבית חבריו התחלפו וחזרו והתחלפו פעם פעמיים ואף יותר (קחו דוגמה מדיפ פרפל או אוריה היפ) אבל, וכמו שציינתי בפתיחה לא בביקורת עסקינן כי עם בחוויה של נוסטלגיה כאן ועכשיו, עבור מטרה זו הם כאן על הבמה והקהל כאן באולם. איך שלא תתבונן על הערב, היה כיף.

הם חוזרים גם הערב למופע, מוצאי שבת, אותו אולם, אותם שירים, לכו, אולי יש עוד כרטיסים, מופע נוסף יתקיים ביום ראשון, בנייני האומה, ירושלים, כאן כרטיסים.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.instagram.com/p/BSDQl07FiC1

https://www.instagram.com/p/BSCONTXleDI