השקה, ארוחה, אלבום, ספר, מילים, מחשבות, מפגש צהריים עם ארקדי דוכין, השעות שאחרי האזנה, קריאה, מחשבה. מועדון זאפה הרצליה, צהרי רביעי, 16.03.2016. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.
בני נוער עפים מהבמה בסלטות היישר לאולם המרווח של מועדון זאפה בהרצליה, השעה אחת וחצי בצהריים, ברי המזל שהתקבצו במקום הספיקו לפנק את כרסם במיני מאכלים שרקח השף חיים כהן שהצליח בעיקרון לארגן כמה וריאציות לערמונים קלופים ועוד מיני ירקות וטעמים,
עוד רגע הכל יסתיים ונצא החוצה לאוויר האפרפר של שלהי החורף שחזר בכוחות מחודשים אחרי הקיץ האינדיאני האחרון.
היה זה בסך הכל האקט האחרון שהגיש ארקדי דוכין, זמר, יוצר ומלחין הנחשב ובצדק לאחד המוסיקאים היותר כישרוניים השוהים עמנו בתפר בין המאה העשרים למאה העשרים ואחת בחוף המזרחי של אגן הים התיכון, כאפריטיף ליצירה המלאה, ספר ושיר.
כמעט עשרים וחמש שנים חלפו מאז שנשענתי על גדר הביטחון שחסמה את פריצתם של מאות בני נוער לעבר הבמה עליה הופיעו החברים של נטשה במה שנראה היה כאחת העונות האחרונות של עיר הנוער התל אביבית בגני התערוכה, ארקדי, מיכה, ז'אן פול, מיקי וקוזו, העיפו אז את הבמה במסגרת תחרות להקות צעירות, כל השאר היסטוריה.
אחד הפרויקטים האחרונים שחוויתי עם ארקדי היה מופע השקה לאלבום בכורה של זמר צעיר, נער, בן 15 בסך הכל, רועי סנדלר, הנע על הקו בין המוסיקה הימתיכונית, בלדות אהבה וקריצה להיפ הופ ישראלי עכשווי, ארקדי היה המנטור, המפיק, המעבד והמנחה של רועי בדרך לחשיפה והפריצה לעולם המבוגרים המוסיקלי. כן, פגשתי בארקדי בהזדמנויות נוספות, ככה כאורח, לביצוע שיר אחד או שניים במופעים של אחרים.
עם התובנות הללו, מבחינתי ארקדי עטור הישגים מקצועיים, אמנותיים, אבן יסוד בנרטיב המוסיקלי המקומי, מגיע הפעם עם הרפתקאה חדשה, הרפתקאה מנטלית, שכלית, מחשבתית, מגיש למאזינים סיפור, ספר שלם, הלוקח את המאזין הקורא בין דפיו למסע תובנות שארקדי מבקש לחלוק ולשתף, מסע אליו הוא מצרף חברים לדרך, שלא ישתעמם במסלול, שיהיה עם מי לחלוק מחשבות, הוא אוגר סיפורים, פיסות חיים, רגעים מהודקים, תובנות מזוקקות, החברים, זמרים, זמרות, יוצרים, נגנים מביאים את הצבעים האישיים לכלל הרקמה האמנותית שארקדי פורש בסיפורו, הרפתקאה של המחשבה.
עשרים וחמישה שירים, עשרים וחמש רצועות באלבום, ארוכות וקצרות, מאסות או הבזקים, עמוק או מרפרף, קורץ או מחכים, קחו את האלבום המגיע בתבנית ספר בכריכה עבה, הניחו את התקליטור בנגן הדיסקים הקרוב למקום מגוריכם, עממו את האור בחדר, השאירו מנורה אחת עשנה דולקת בפינה, קרבו עצמכם לכורסא או ספה רכות, טלו בין זרועותיכם כרית או חתול פרוותי, עצמו את העיניים והאזינו, הקשיבו למילים, לסיפורים, נסו להבין, לפענח את הגנום של ארקדי, תמצאו שכבות על גבי רבדים, חול ים על גבי מרקם אבן גיר, סלעי בזלת על פני מאגרי נפט, אדמת לס מתחת לקרקע פוריה, הכל נרקם אט אט יחדיו לכדי סיפור אחד גדול ועשיר, ארקדי מכנה אותו "לאהוב או למות".
אז מה היה לנו? אחרי מינגלינג טעימות ממעדני המטבח של חיים כהן, הצצה אישית למטבח האחורי במועדון (הי ראיתי את כהן מקלף בננות), הגיש ארקדי דוכין אל מול הקהל ארבע טעימות מוסיקליות מתוך האלבום, מירי מסיקה, שרונה נסטוביץ בן עטר וזמיר גולן שרו את מילות השירים החדשים שכתב ארקדי באלבום, וקינוח שהזכיר לי קמעה את סיסטם עאלי, הפרויקט של נטע וינר, כשארקדי מציג את חבורת בני הנוער "פרקור דימונה" המלווים בריקוד ברייקדאנס ושירת ראפ את ארקדי עצמו המנגן באורגן זעיר את "זומבי" שיר סיפור מתוך הספר אלבום, סוג של פארפרזה נרטיבית לתובנה הגדולה באלבום, להסתכל על החיים כמשל…
בקטנה – חפרתי אבל קשה לי להאמין שהאלבום החדש יתרומם לכדי מופע, יותר מידי סיפורים, יותר מידי אמנים שותפים, זה יהיה מורכב מאוד, זו הפקה גדולה מאוד, אך בעצם זהו סיפורו האישי של ארקדי הנחלק כעת עם הציבור, לדעתי במתכונת האינטימית אותה הצעתי, קנו את האלבום לעצמכם או לאנשים האהובים עליכם, ואם בכל זאת יושק מופע – הרווח של כולנו.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע האינטימי
וידאו פייסבוק
וידאו יוטיוב
האלבום המלא יוטיוב
