דיווח מהשטח

ערב עם התאומות

המופע של נעמי וליסה דיאז, הדואו Ibeyi, שני, 22.02.2016, מועדון בארבי. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אלף איש מניפים ידיים במחיאות כף קצובות, חלקן מצליחים לנופף בסמארטפונים המבליחים באור תכלכל, חוזרים ושרים יחד עם נעמי וליסה דיאז, בנותיהן התאומות של מאיה דניניו, זמרת ממוצא צרפתי ונצואלי ומיגואל "אנג'ה" דיאז המנוח, שהיה אחד מנגני כלי ההקשה יליד קובה אשר החל את הקריירה המוסיקלית שלו בגיל צעיר והתפרסם במיוחד בין כל שיתופי הפעולה שלו כחבר בהרכב Buena Vista Social Club שהנהיגו חואן מרקוס גונזלס ורי קודר לתפארת תרבות המוסיקה של הוואנה, קובה, זו תמונת הסיום מהמופע הראשון של Ibeyi במועדון בארבי, כשלושה חודשים לאחר התאריך המקורי למופע שהוזז עקב מחלה של הרגע האחרון.

הסבלנות של קוני הכרטיסים השתלמה, כי אמש נעמי וליסה לקחו את מועדון בארבי למסע חובק עולם המצליח לחלוף תוך שעה ומחצה בין האי קובה, מולדתן, הרחק אל ניגריה ביבשת אפריקה, מולדת צאצאי העבדים שנחטפו לקובה ומשם הן נוחתות ביבשת אירופה, נעות בין השפה האנגלית לשפה הצרפתית, מגישות את הטקסטים הסובבים בין שמחה ועצב בטיבול מוסיקלי החוצה סגנונות מג'אז, רית'ם אן בלוז, דרך מוסיקה שבטית שורשית אפריקאית ועד חדשנות עכשווית הנעה בין אלקטרו סול כהה ואלקטרוניקה הנשענת על יסודות הצ'יל אאוט, אמביינט עם תחושות של גרוב המניע את הגוף.

מעבר לביצוע במהלך המופע ובסופו כהדרן ללהיט הבינלאומי שלהם מהאלבום המלא האחרון, מתוך השניים (הראשון בגרסת EP) שכבר הפיקו בשנתיים וחצי במהלכן הן פעילות – River, הגישו הבנות מרקם מוסיקלי מענג, באווירת במה מינימליסטית שנצבעה מאחור באמצעות וי-ארט מעניין והוכיחו כי כשרון מלידה, שורשים אתניים נכונים ואהבה אין קץ ליצירה, כבוד לעבר וקריצה לעתיד יכולים ליצור סמביוזה וסינרגיה מוסיקלית בפשטות עשירה.

בימי חלדי חוויתי מאות אם לא מעבר לכך הופעות על סוגיהן המגוונים, ובמועדון בארבי ראיתי עשרות הופעות בשנים האחרונות, אמש חשתי תוך כדי המופע שהפעם אני חווה את אחד המופעים האיכותיים, המרגשים, הנכונים, באולם העמוס בקהל צעיר, אל מול צמד התאומות, החמודות, המתוקות, המנגנות ושרות כל כך יפה ומעבר לכך, הי, אנחנו רגילים בדרך כלל לקבל אמנים בינלאומיים קצת אחרי נקודת השיא שלהם, עוברים כאן בשלולית הימתיכונית כדי לסדר את העו"ש שלהם, הפעם חווינו, חוויתי, הרכב מוסיקלי שכבר נוגע בזמן אמיתי בדרך אל הפסגות…

היה פשוט תענוג.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

 

 

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close