יום שני, אוקטובר 26, 2026

יהודה עדר וערב הגיטרות

הבלוג פותח בחפירה – שנות השבעים, אני תופס מקום טוב באמפי הישן במתחם גני התערוכה, עיר הנוער, חודש אוגוסט, אריק איינשטיין והצ'רצ'ילים מככבים על הבמה, המופע הכי לוהט בעיר, את הגחלים מכינים חברי להקה חדשה, להקת תמוז, אריאל זילבר, שלום חנוך, מאיר ישראל, איתן גדרון ויהודה עדר,כך הכל התחיל, זמן קצר לאחר מכן מועדון צוותא הופך לאחד המוקדים הכי חמים כשלהקת תמוז סוגרת ערבי סולד אאוט לוהטים במקום עם להיטי רוק שנצרבים בפס הקול הישראלי.

עם דעיכת הפעילות יוצא יהודה עדר לארצות הברית ומחמם את ספסל הלימודים במכללת ברקלי למוסיקה, עשור לאחר מכן חובר יהודה עדר למספר מוסיקאים ביניהם שמות כגיל דור ואילן מוכיח, הם יוצקים את אבן הפינה למוסד תואם ראשון מסוגו בארץ – בית ספר למוסיקה, רימון, ברמת השרון, מוסד המהווה את הבסיס לשורות רבות של מוסיקאים יוצרים ומבצעים מהאליטה המקומית.

לצד כל אלו עדר שולח ידו בפעילויות נוספות ביניהן אף אלבום שירים "מר גרוסבאד היקר", לשונות מסוימות לוחשות לי שהוא בדרך לאלבום אישי נוסף וכבר שחרר סנונית להאזנה, בדרך כלל אני פוגש את יהודה עדר כשהוא מגיח להופעות כצופה, מגיע כדי לראות את תלמידיו מופיעים.

אמש פתח יהודה סבב הופעות משלו, הלך על מועדון זאפה בתל אביב, סניף אחד ברשת המסחרית למוסיקה הכי חזקה בארץ, בשל עומס האירועים בערב אני קובע עם חבר, אריאל עפרון, חובב מוסיקה אמיתי, צרכן של סצנת האינדי הכי עדכנית המקומית ומעבר לים, יד ועין טובה במצלמה, שילך לחקור את העניין, אז רשות הדיבור לאריאל.

לא הכרתי את יהודה עדר מחוץ לפעילות בלהקת תמוז, מעולם לא שמעתי אף תו שהוציא מאז, הגעתי למופע כדי לבדוק ולטעום מהצלילים של מוסיקאי הנמנה בתודעתי לשכבה הוותיקה ברוק הישראלי. למרות שליהודה יש קול מחוספס משהו, המזכיר משהו בין שלום חנוך לעמיר לב, עם זאת, אני חייב לציין שהשירים של יהודה עדר נעימים לאוזן, במיוחד תפס אותי השיר "פנינה" בגלל המילים החזקות שבו.

הקטע הכי חם וחזק במופע היה החיבור עם האורחים של יהודה, מעבר לבן אלון עדר שביצע שירים משלו , מי ששבתה את הלב והאוזן הייתה דורון טלמון (מהטריו ג'יין בורדו ו- קאט אאוט קלאב י.א.) עם ביצועים מקסימים ומחממי לב במיוחד שהגשם טיפטף לו בחוץ. הגיטריסט אבי סינגולדה שנתן מכל הלב והפגין המון אהבה על הגיטרה ליהודה וכמובן דני סנדרסון (חברו ללהקת דודה המיתולוגית י.א.) המקסים/מדהים/מוכשר/אין מילים כמה שהבן אדם הרים לכולם חיוך על הפנים, וכל זה איכשהו הפך פתאום ל"ערב גיטרות" וממש התרומם למופע רוק לא רע, אחרי כל זה, עלה במפתיע, חמי רודנר לביצוע של "סוף עונת התפוזים" יחד עם כולם.

וכעת ל"חמישים סנט" על המועדון והקהל – האולם היה מלא. כמעט עד אפס מקום, עניין שאותי באופן אישי, מאוד הפתיע. המון חברים, המון בני משפחה, ואחד דויד ברוזה שישב על הבר ופירגן לחבר שלו והריע. אולם קטע שצרם לי היו כמה זוגות שבאו לזלול פסטה דוחה במחיר מופקע, לשחק בטלפון ולהגיד לחברים שלהם שהיו בהופעה אתמול בלילה. לסיכום – מי שהיה – נהנה מאוד.

הבלוג, בקטנה: יהודה עדר יחד עם בנו אלון יופיעו עם חומרים שלהם ועוד במסגרת פסטיבל הבלוז ביום שישי הקרוב במועדון לבונטין 7.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות, צילום: אריאל עפרון

 

 

הכי חדשים

11 אלף איש לא טועים: הבזלת מנגנת

מי אמר שצריך להגיע לתל אביב כדי ליהנות מהשורה הראשונה של המוזיקה הישראלית? פסטיבל "צלילי בזלת" בקצרין...

דורון בוטניק בשביל צדדי אל אלוהים

דורון בוטניק מעולם לא הלך בתלם. הכרתי אותו לפני יותר מעשור בסצנת האינדי של דרום תל אביב,...

נובמבר רוקד: אהבה, כאב וזהות

חודש נובמבר מביא לבמות המחול בישראל שורה של יצירות מסקרנות. אהבה ואובדן, זהות ושייכות, גוף ונפש עומדים...

אלכס ליבק: האיש שלימד אותי להתבונן

מהעיתון אל קירות המוזיאון בשנות השמונים זנחנו, כמו רבים אחרים, את "מעריב" ואת "ידיעות אחרונות". את מקומם תפס...

מי באמת אשם? פיטר גריימס מגיע לאופרה

מה קורה כאשר חברה שלמה מחליטה שאדם מסוים אשם, גם כשהעובדות מספרות סיפור אחר? האם חשד הופך...

בוי ג'ורג' שולף עוד הפתעה: עופר ניסים מצטרף לחגיגה

נראה שבוי ג'ורג' לא מתכוון להסתפק בנוסטלגיה ללהיטי האייטיז. כוכב הפופ הבריטי, שישוב לישראל בתחילת נובמבר לשתי...

הערה 1

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא