ירושלים – מהאפליקציה לגרוב

ביקור בירושלים כאורח רשות הצעירים של ירושלים במהלכו נחשפתי להרכב ירושלמי אתניקה, 2.11.2015  שני, מחניודה, תחריר. דיווח, תמונות, מילים.

הכל החל בהזמנה לביקור לילי בירושלים, Night Out, מטעם רשות הצעירים העירונית, ההזמנה הקודמת שלהם לקחה אותי ללילה מגניב בשוק מחניודה והסביבה במסגרת אירועי "שאון חורף" בחורף שעבר, זו הזמנה שלא מסרבים לה, להיפך, קושרים סוודר סביב תיק הצילום ומגיעים להסעה המאורגנת…

האמת שכל הביקור והאירוח שבהמשך אתייחס אליו היה על מנת להציג אפליקציית סמארטפון שהרשות יזמה ומנהלת את פעילותה וניהולה – JLM NIGHTGUIDE, המוגדרת במשפט אחד – "אפליקציית חיי הלילה של ירושלים. עדכונים שוטפים על כל מה שחיי בלילה. ברים, אירועים ומבצעים", ובקיצור – JLM.

מדובר באפליקציה המבוססת בין היתר על מיקום GPS ומציגה לגולש המלצות אודות בילוי לילי בירושלים, החל מברים ומועדוני הופעות, הצעות לבילוי המשכי, צ'ופרים לנהג תורן, מבצעים ועוד, הכל על מנת להנגיש לבליין את כל המידע בצורה אפליקטיבית ידידותית, לדברי יונתן סטריאר, מנהל המדיה ברשות הצעירים, ירושלים הנה העיר הראשונה המציעה מדריך מפורט ועדכני בזמן אמת, בעלי העסקים יכולים לעדכן ישירות את הצעותיהם והודעותיהם ולאפשר לקהל המבלים מידע עדכני בזמן אמיתי.

תכלס, האפליקציה זמינה להורדה בחנות של גוגל ללא עלויות, לחצו להורדה

למען ההגינות ראוי לציין כי גם לעיר העברית הראשונה יש אפליקציית מידע ותכנים המציגה מידע מפורט הכולל בין היתר מיפוי מקומות בילוי, תרבות, אמנות ופנאי, לחצו להורדה – אנדרואיד, אייפון.

טוב, לעניינינו, הנחיתה בירושלים מתחילה ברחוב הלל, ממש מאחורי השולחן האחרון של סניף ארומה המקומי, כניסה לחדרון קטן בו דלת סתרים מאחורי ארון ספרים כמו בסיפורי המסתורין מובילה אותך לבר מרשים במראהו ואווירתו הלקוחה כשמו GUTSBY מאה שנה אחורה, בעוד מוגשים לאורחים מיני קוקטיילים מוזרים, בחלקם גרגירי פלפל חריף או פרוסות מלפפון ומיני תערובות, אני מעלה תובנה שהערב רק מתחיל ומעדיף להתיישר על כוס מרלו סולידית, אותה ליוו מגש גבינות כבדות ומתובלנות לצד צלחת פרוסות קרפצ'ו שעדיין נשמו והרעידו את הדופק, מה שנקרא להחליק את האלכוהול מבלי להתמזג במחזור הדם…

מאזינים לכמה מילים אודות המקום, הקונספט והדרך שננקטה כדי להפכו לאחד מהמקומות היותר איכותיים והסולידיים מה בחיי הלילה הירושלמים, כמי שמחפש את הפן המוסיקלי לא מצאתי את הפינה השמורה להופעות, כך שהמלצתי על גטסבי תתמקד בשעה שאחרי, ההופעה…

הזמן לא עוצר והסיור ממשיך הלאה, אנחנו מגיעים לפתחו של שוק מחניודה שדוכניו הרבים סגורים למעט כמה נישות המשמשות ברים, פאבים ובתי אוכל, בכניסה מקבלת את פנינו מוסיקת טראנס קופצנית מאחד הדוכנים, חיפשתי מסביבי לוחמי ברסלב מנופפי ידיים  אך פרט לזוג חיילים חמושים בפתח השוק הכל היה רגוע למדי, באחת הסמטאות, האפרסק, הגענו לתחריר, לא הכיכר ההיא המפורסמת בקהיר, אלא לבר תרבות מזרחית כהגדרת בעליו, מעין כוך צבעוני בין הדוכנים הסגורים המגיש לאורחיו הישובים משני צדי הסמטה סביב שולחנות קטנים, ליין משקאות הנע בין ערק בשילובי הגשה שונים, בירה בסיסית מחבית ולאלו המתעקשים גם קפה או תה בכוסות קטנות ואוריינטליות, פשטות של שוק הקמה לחיים בלילה ומארחת הרכבי מוזיקאים בפלח המוגדר מוזיקת עולם, בדרך כלל אוריינטלית, הערב חיכתה לבואנו להקת אתניקה, כן, אני יודע שזהו שם פופולארי ללהקות, החל מפרוגרסיב, מטאל וז'אנרים אחרים, אך אתניקה הזו, בה חברים יהודה אשש הגיטריסט וגם זמר, אלעד גבאי המנגן על קנון ועוד חשמלי ומזמר וניסן לוי על התופים וכלי הקשה, הגישו ליין אפ שכלל שירים וקטעים אינסטרומנטליים שלקחו אותי ואת כל הנוכחים בסמטה אל סיפורי אלף לילה ולילה, גרוב אוריינטלי טהור, קמצוצי תבלינים מוזיקליים הנעים בין אגן הים התיכון אל הסהר הפורה, טורקית, יוונית, ערבית קלאסית, מרוקאית, בלקנית, צוענית, בלי פוזות, פשוט, מחוספס לעיתים, שכונתי, אמיתי ולא מפונפן, הכי ישיר שרק אפשר, הרגעים הללו שגורמים לרגל ולגוו לזוז מבלי שאתה יכול לשלוט בהם, אין דברים כאלו בתל אביב, לא היו דברים כאלו בתל אביב, לא בקפה נח המיתולוגי משנות החמישים והשישים ולא בסמטאות כרם התימנים של שנות השבעים, לא בפשפשוק העכשווי המלוקק ולא בדאון טאון הכי מזרחי מחתרתי היפסטרי שרק קיים, כאן היה ניצחון מוחץ להוויה הירושלמית.

הקטע קטע, שגם ההוויה הזו, מעבר ליוזמה הפרטית, נתמכת בכתפיה הלא רחבות של העירייה, ובכמה שניתן בחוכמה ותבונה, פרויקט ראשוני בעונת הסתיו, עשרה הרכבים, יוצרים, מוזיקאים, אמנים, הוצגו לראשונה בפני בעלי הברים, פאבים ובתי המרזח של ירושלים שנכחו בשואו קייס מוניציפלי ויזרמו בימים הקרובים לאורך 70 הופעות בעשרות בארים בעיר, פרויקט הנקרא "יוצרים בלילה", בעוד הכוסות מתרוקנות מהבירה והצלילים ממשיכים, אנחנו צועדים הלאה לעבר סמטאות נוספות במחניודה, עוברים בין ברים, פאבים ומרבצי אוכל ואלכוהול נוספים, בכל מקום שרים מנגנים וקהל רב הכולל  עשרות צעירים, סטודנטים, תיירים, חובשי כיפות, מיקס ירושלמי ייחודי.

אני חושב לעצמי, למה אני צריך לנדוד מרחק של 45 דקות מגוש דן בשביל הפן והתרבות הזו, למה בתל אביב הכל כל כך מיינסטרימי בקטע של העירייה, היכן היוזמה המוניציפלית, היכן התעוזה העירונית פשוט להעתיק את המתכונת הזו לשווקים התל אביביים, שוק הכרמל, שוק התקווה, לתת חיי לילה בין הדוכנים, הלו, אבן גבירול , מישהו שומע אותי?! אז מסתבר ששומעים אותי בקומות העירייה וביום חמישי תל אביב מכינה קונטרה לירושלים, כי אל מול אינדי סיטי שתתרחש במרכז ירושלים, בו זמנית עונה תל אביב עם רגע אחד, תבחרו.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מירושלים

וידאו