מכונת הזמן של שלום חנוך

מופע "חיות לילה בראש השנה" של שלום חנוך, מועדון בארבי, 31.12.2014, נכח תיעד ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגפון" עיתון ישראלי עצמאי.

בעוד ארבע ימים אמור שלום חנוך לשחרר שיר ראשון מתוך אלבום חדש העומד לצאת, שלום הנחשב ובצדק לאחד מעמודי התווך, עמודי היסוד, של הרוק הישראלי, הטהור, הארצישראלי בהוויתו, ששיריו הרבים הפכו כבר מזמן לנכס צאן ברזל ולא כפתגם לעוס אלא בהווייתם, לא שוקט על שמריו, גם בגיל 65, הקיבוצניק הצעיר מחבורת לול,  ממשיך ליצור שירים חדשים לצד סבב הופעות המקבץ קהל רב, לוקח את הרגעים שבין מחוגי הזמן משנה אזרחית אחת למשנתה כדי להמשיך ולהעביר את המסר המוזיקלי.

את ה"פורסט גאמפ" שלי אודות שלום חנוך כבר פרשתי כאן בבלוג, החיבור עם איינשטיין המנוח, ההרכב ההיסטורי המיתולוגי לחלוטין "תמוז", המופע מהראשונים כהרכב חימום לאריק והצ'רצ'ילים בגני התערוכה בשנות השבעים, בהמשך ההשתלטות על מועדון צוותא עם "תמוז" שהטריפו את הנוער ואנוכי ביניהם בחידוש הזה שנקרא רוק סוחף בעברית, החבר'ה מחוף פרישמן שהיו מגיעים להופעות במועדון צוותא מתחת לאדמה בפסאז לונדון מיניסטור כדי להתחרע ולהשתולל, בשמחה, בהופעות עם שלום, אריאל, יהודה עדר וכל השאר.

עם השנים ובאופן טבעי אתה קצת מתנתק, מתחבר לחומרים חדשים, מוזיקאים, סגנונות, תופעות מוזיקה אחרות, אבל בדי.אנ.אי שלך הכל כבר מוטמע, טבוע, צלילים, מילים ומנגינות שאינך יכול להתנער או להיפטר מהן, לא נמחק.

לא תמיד אתה מוצא את ההזדמנות לראות, לחוות, מופע, אלבום, חלקם מתפספסים, או רחוקים, חלקם נשמעים לך מעל גלי הרדיו או באלבומים שנגעת בהם מאוחר יותר, אבל הפסיפס המוזיקלי ששלום חנוך טווה והטמיע בהוויה המקומית משובץ אצלך בחלקיקי הזיכרון, חלקם מתחזקים בהזדמנויות שונות, האחרון שבהם בנסיבות הטרגיות, עם לכתו מהעולם של אריק איינשטיין, החבר המוזיקלי וסוג של מנטור בוגר לשלום, מי שחיבר אותו להווייה התל אביבית של שלהי הסיקסטיז ותחילת הסבנטיז, אני מעריך שהקיבוצניק הצעיר קיבל מאריק לא פעם הבהרות, הסברים והכוונות על איך ומה בסצנה.

אז ביום ההוא שארונו של אריק ניצב בכיכר, חזרתי לראות את שלום על במה, נפרד ממנו בביצוע השיר "ילדים של החיים" בפני עשרות אלפים שהגיעו לחלוק כבוד אחרון, כמעט שנה לאחר מכן, בפארק הירקון, במופע המחווה הגדול לאריק ושיריו, שוב זכיתי לעמוד מול שלום חנוך, כאשר הופיע לבד עם השיר "אמא שלי" וביחד עם דפנה ארמוני בשיר "אבשלום".

אבל למה לחפור כל כך הרבה, למרות שאי אפשר, מבחינתי, להפריד את מרקם החוויות, כאשר נודע לי ששלום חנוך יופיע במועדון בארבי בערב הסילווסטר במסגרת הסבב "חיות לילה", קפצתי על ההזדמנות להגיע ולחוות את האיש, הזמר, היוצר, המבצע, הרוקר.

ליל רביעי, לקראת השעה אחת עשרה, מועדון בארבי מלא מפה לפה, סולד אאוט קוראים לכך, הקהל הישראלי מצביע ברגליים, לא מסיבות, לא מסעדות, לא שמפניה וביצי קוויאר, פשוט לחוות ביחד מופע של שלום חנוך, לחצות יחד עימו את הקו הדמיוני השברירי בין שנה אזרחית אחת לבאה, הקהל מהזן המתוייג כישראלי, היפה, חתך גילאים נע בין צעירים בני עשרה, נשים וגברים בגילאי עשרים שלושים וגם קהל מבוגר יותר, ממאפירי השיער, חרושי הקמטים, שלום לוקח עימו את כל הגילאים, הדורות,

המוקד כמובן על שלום חנוך, העולה לבמה בשיא הפשטות, חולצת טריקו גדולה, שבמהלך המופע, שנמשך כשעתיים תמימות, ספגה זיעה רבה, האמן, נותן את כל כולו, לך תאמין שהבחור הצעיר ההוא משנות השבעים, ההיפי הקיבוצניק שהגיע לעיר הגדולה עם רעמת תלתלים עומד כעת על הבמה, שיערו לבן לחלוטין, בוהק מאור הזרקורים, נותן את האהבה לקהל בדרך שלו, מקבל את אהבת הקהל לחלוטין, מקצוען, טרובדור, אמן.

והליין אפ, עשיר, כמעט ומכסה את כל ההיסטוריה המוזיקלית של שלום, פותח עם השיר "אני שר" מתוך אלבומו המשותף עם אריק איינשטיין "שבלול" משנת 1970, המהווה פס קול לסרט ההוא, כן, המופע ושלום עצמו הם המשך חי וקיים לחיבור הבלתי נפרד מאריק איינשטיין, אני נכנס למכונת הזמן ששלום התניע הרגע ויוצא יחד עימו למסע בזמן. שלום ממשיך עם "שיר דרך" ההוא שחותם את אלבום המופת ופורץ הדרך "חתונה לבנה", בדיוק בטיימינג ששלום שינה את סגנון שירתו מקול גבוה וצלול לצליל חרוך ועשן, צרוד קמעה.

איזו פתיחה מצוינת למופע, השירים רצים ומתחברים האחד לשני, עובר בין השנים, הסגנונות, מרעש למלנכולי, בלדות, רומנטיקה, "לא יודע איך לומר לך" ממש מהימים הראשונים, עוד כששלום ניסה את מזלו עם מתי כספי ודני ליטני, לפני הקמת "תמוז", אני מהדק חגורות היטב במכונת הזמן המוזיקלית, נותן לזיכרונות ואסוציאציות להתעופף ולרחף מול עיני,  הנה שלום לוקח את "חתונה לבנה", שיר הנושא מהאלבום, אבן דרך אמרתי כבר?

עם השירים הדקות חולפות וממש מגיעים לקצה השעה הראשונה, עוד מעט חצות, שלום לוקח אתנחתא קצרה, פונה לקהל, שואל אם כדאי להקדים את הקטע של נשיקת החצות, אני ישיר ואתם תתנשקו, או שאולי כולנו נתנשק, האמת שגם שלום מתנשק, כי כעת, בדיוק באמצע השיר "טיול ליפו" מתוך אלבום הסולו הראשון של שלום "אדם בתוך עצמו", בנות הזוג של הנגנים עולות לבמה וחולקות נשיקות עם חברי ההרכב, שלום מקבל נשיקה אחת ממושכת מזוגתו לימור ירון, שנה טובה!

והנה אנחנו כבר ברגעיה הראשונים של שנת 2015, המופע ממשיך הלאה, השירים, סליחה, הלהיטים, שוב סליחה, השירים המיתולוגיים, אבני הדרך בשדות הפזמונאות הישראלית, ממשיכים לזרום, כל אחד הוא ציון דרך, כל אחד הוא מיתוס מוזיקלי, ככה זה, כשאתה רוקר ישראלי תמידי, צעיר בנפשך, התייחסתי קודם לחתך הגילאים באולם, ובעצם יש כאן בקהל צעירים שטרם נולדו כאשר חלק מהשירים הערב בוצעו לראשונה…

חגיגת ראש השנה האזרחית של שלום חנוך ממשיכה קדימה, בשגרה הוא מופיע כאן בבארבי אחת לחודש לערך, המופע מוגדר בשם "חיות לילה" מתחיל בשעה שתיים אחר חצות ונמשך אל הבוקר, בנוסח מופעי הזריחה במצדה, הערב המופע הוקדם במיוחד כדי לחצות את הקו הוירטואלי בין שנה לשנה, אני כבר משוחרר לחלוטין, עוצר קצת את קצב הצילום, מתחבר חזק למילים, המנגינות, השירים, זה הרי בדי.אנ.אי, אי אפשר להתחמק מכך, הידיים, המילים, הגוף, רוק בעברית זה פנטסטי, במיוחד כשאלו צלילי ילדותך, נעוריך ובגרותך. שלום הוא המלך.

ליין אפ: אני שר, שיר דרך, רומן אמיתי, לא יודע, זה לא נח, חתונה לבנה, בואי לרקוד, קח לך אישה, בוכה רק לי, בלי לומר מילה, תאונה, טיול ליפו, מצלם, אהבה שקטה, קטע רוק ובלוז של רוני פיטרסון, אומרים שבלי, נגד הרוח, מה אתה עושה, אמא שלי, בגלגול הזה, ככה וככה, מחכים למשיח. הדרן ראשון: הדרכים, סוף עונת התפוזים. הדרן שני: מאיה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע (צילום יובל אראל)

וידאו (צילום שילי אראל)