יום רביעי, אוקטובר 28, 2026

תימנים באיזור

מופע אקוסטי של סגיב כהן, זמיר תימן, מועדון האיזור, מוצ"ש, 25.10.2014. נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל.

סגיב כהן במועדון האזור. צילום יובל אראל
סגיב כהן במועדון האזור. צילום יובל אראל

אותו חיפשתי, סגיב כהן הוא מעין אלטרנטיבה לאלטרנטיבה המזרחית, מוזיקאי ישראלי בן לעדה התימנית, המיטיב ליצור, להלחין ואף לבצע שירים רבים הכוללים הן את יצירות הבסיס של הפייטנות והמזמורים התימנים והן חומרים חדשים מקוריים, כולם נעטפים במנגינות ולחנים נעימי האזנה וקול שירת זמיר תימן.

אכן, אלו לא סופרלטיבים בגרוש, את התחושה שאפפתני במהלך המופע של סגיב כהן במועדון האזור אמש קשה לי לתאר אלא רק כעין אופוריה נעימה המריצה חום ורגש במעלה כלי הדם בגוף, שירה צלולה, נקיה ונעימת תחושה המלווה במענה אוהד ומחבק של קהל, להערכתי נאמן ומעריץ המכיר כל מילה וניואנס בשירתו של סגיב כהן.

סגיב לוקח את המנגינות והשירים בסלסול פיוט תימני, עם ערסול של מנגינה נעימה, מלטפת את האוזן, נעה בין הרומנטיקה לצעדי הדעסה של הריקוד התימני, לא דיסקו מזרחי, לא ימתיכוני דכאוני, מוזיקה נכונה, הנשענת (אמרתי) על מקורות יהדות תימן ושיר השירים, מוגשת בחיוך ענקי ועיניים אוהבות, הייתי אומר שהיכן שאייל גולן לא מצליח להגיע, סגיב יושב כבר לבטח, הבדל תהומי בין האחד לשני.

סגיב כהן, זמיר תימן. צילום: יובל אראל
סגיב כהן, זמיר תימן. צילום: יובל אראל

אולם סגיב, בניגוד לעמיתים כאלו ואחרים בתחום הזמר והפזמון המזרחי, ימתיכוני, ישראלי, תימני, הוא גם יוצר ומבצע רוק, אמש, ניצב על הבמה במועדון האזור, מלווה בצוות הנגנים הכולל את גיא טירם – עוד, אסף בוכמן – גיטרה, אליסף בשארי – בס, רועי פרידמן – כלי הקשה,  והוא חמוש בגיטרה אקוסטית, אותה יספיק להחליף במהלך הערב מדגם אחד למשנהו, להתאים את הטון, הצבע והגוון, מופע המוגדר כאקוסטי, מציג פס קול מצויין המשלב מאלבומיו השונים, שירים ככבר הפכו ללהיטים (אזכרתי קודם את הקהל הנענה בשירה, הבנות).

ימתיכוני או פולק רוק, סגיב כהן. צילום: יובל אראל
ימתיכוני או פולק רוק, סגיב כהן. צילום: יובל אראל

הגעתי למופע טעון במטען שלילי, נכחתי בהקרנת בכורה של אחד מפרקי סדרת הדוקו החדשה "ערסים, פרחות" של רון כחלילי שתעלה הערב בערוץ 8, כל כך הרבה "אכלו לי, שתו לי", כל כך הרבה אנטי כלפי המיינסטרים בטענות קיפוח לצד דחיית האחר, הבלטת והחצנת האני אני ואני, סוג של מניפולציה שטובה לעתים אך מעצבנת ברטרו ריטואל שלה, סוג של קדימון לקראת ארוע המחאה האמנותי בענייין אי שילוב אמנים מזרחיים כמבצעי מוזיקה מזרחית בפסטיבל הפסנתר האמור להיערך בחודש הקרוב במוזיאון תל אביב, כל התחושה, הלחץ, הרתיחה והכעס הלכו, נעלמו והתפוגגו כאשר התיישבתי על כורסאת הקש בשורה הראשונה במועדון האזור לצד תימניות שמחות ונשאבתי אל שירתו של סגיב כהן.

סגיב כהן מארח את אבנר גדסי במועדון האזור. צילום יובל אראל
סגיב כהן מארח את אבנר גדסי במועדון האזור. צילום יובל אראל

את סופו של המופע, השזור כאמור במיטב שבאוצרו, הוא הפתיע כאשר קרא לאבנר גדסי (רק תמול שלשום ראיתיו מעל בימת "תימנה" בראש העין), לעלות ולהצטרף אליו בחגיגת ההדרן, כאשר קבוצות קבוצות מהקהל קמו ממושביהם לרקוד במעגלים לצלילי הגיטרות את "אשאל אלהי יגאלה שבויים", הפיוט התימני מהמאה ה- 17 המוכר במיוחד משורתו החוזרת – יֶאְסוֹף זְרוּיִים. השירה שנולדה בבית הכנסת תופסת מקום של שמחה וכבוד במועדון רוק.

סגיב כהן והלהקה במועדון האזור. צילום יובל אראל
סגיב כהן והלהקה במועדון האזור. צילום יובל אראל

בחודש הקרוב מתכוון סגיב כהן להשיק אלבום חדש, אני בעד.

ליין אפ: נשמת כל חי, בדרך אליך, שימני כחותם, תני לי אויר, פרח במדבר, מזמור לתודה, אני אשאל, אהבת הדסה, ישקף, כל שי כלאם, עולם, בין אש, מהמרחקים. הדרן: חכי עוד רגע, מחרוזת – אודה לך – אשאל אלוהי.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

 

הכי חדשים

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

נוסטרדמוס, איינשטיין והגולם נפגשים על הבמה

מה משותף לנביא העתידות נוסטרדמוס, למדען אלברט איינשטיין ולגולם מפראג? לכאורה, לא הרבה. אלא שהכוריאוגרפית נדיה טימופייבה...

חמישים שנה, U2 שוב כובשת את המגרש

יש להקות שהזמן הופך אותן לזיכרון נוסטלגי, ויש כאלה שממשיכות לכבוש פסגות חדשות. חמישים שנה אחרי שהחלו...

כשהפוליטיקה נכנסת לפלייליסט

נתחיל בכך שלא אביע כאן היום עמדה פוליטית (אשתדל...). במקום זאת, אנסה לגעת בשירים שעשו זאת במקומי....

11 אלף איש לא טועים: הבזלת מנגנת

מי אמר שצריך להגיע לתל אביב כדי ליהנות מהשורה הראשונה של המוזיקה הישראלית? פסטיבל "צלילי בזלת" בקצרין...

הערה 1

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....