חדשות הסצנה

ברוכים הבאים ליערות

פסטיבל יערות מנשה יוצא לדרך בפעם השישית, ואנחנו רוצים שתגיעו אליו הכי מוכנים על מנת להיחשף למוזיקה טובה, אמנים חדשים ונפלאים וחוויות יוצאות דופן.

ביער, ביער, ביער נרקוד, נרקוד. צילום - גיא פריבס
ביער, ביער, ביער נרקוד, נרקוד. צילום – גיא פריבס

הפסטיבל, מבית המועצה האזורית מגידו, שמתקיים בסופ"ש שבין 17-15 במאי, מתרחש זאת השנה השישית ברציפות בלב יער קיבוצים אשר ביערות מנשה ומספק במה ללא פחות מ-80 מופעים!

השנה, על מנת לחבר בין הפסטיבל החד שנתי והמרוכז לבין כתבי המוזיקה העצמאיים המלווים את הסצנה העצמאית בכל אחד מצעדיה, החלטנו, רשימה ארוכה וענפה של אתרים עצמאיים בנושאי המוזיקה, לשתף פעולה ויחד עם יערות מנשה להציג בפניכם את קמפיין "ברוכים הבאים ליערות".
במסגרת הקמפיין, כל מגזין/בלוג בחר להציג בפניכם ארבע המלצות על מנת שאתם, הקהל, תוכלו להגיע מצוידים ולהכיר קצת יותר לעומק כל אמן וכל מופע באירוע המיוחד הזה.

את שאר ההמלצות תוכלו לראות אצל שאר המשתתפים בקמפיין –

| אפרכסת | קולומבוס | Andy Was Wrong | מרפסת | Midnight East | חבית הדגים

 

 

ילדי המהפכה של אורי בראונר כנרות

 

אתה יכול להקפיץ ולטחון, אם זה טוב למוח שלך, אתה יכול גם לסובב ולצעוק, כן, תן לכל להסתובב. אבל אתה לא יכול לשטות בילדי המהפכה, לא אתה לא יכול לשטות בילדי המהפכה. כן, במילים אלו, בשפה האנגלית, סיים אורי בראונר כנרות, המכונה גם UBK, המוכר בקהל הרחב כסולנה של להקת הבלקן מזרח פאנקי גרוב "בום פם", את מופע ההשקה לאלבום הסולו הראשון שלו – "OUZO BAZOOKA ". אורי, מוגדר כאן בבלוג כ"גיבור גיטרה" עליו הכברתי כאן מילים על גבי מילים בלא מעט כתבות. בפשטות אני ממליץ על המופע של UBK, כי כשמבקשים לראות, לשמוע ולחוות מוזיקאי שיודע פשוט לתת את הנשמה בנגינה, להיכנס אל תוך ההוויה, לעוף ולשכוח את הזמן, UBK  הוא התשובה.

 

חשמל בכפות ידיו, גל דוידזון

 

לפני שנים רבות אחזתי במגירה בחדרי גיליון נדיר של המגזין האמריקאי "TheRollingStone" שעוסק בתחום המוזיקה, הכותרת שלו עסקה במותו של גיטריסט אפרו אמריקאי בשם ג'יימס מארשל הנדריקס, ככל הנראה בשל מנת יתר של סם בחדרו במלון באנגליה, שנים רבות שמרתי את העותק הזה והתייחסתי אליו כסוג של חפץ נדיר ויקר.התברר לי שהם שיקרו, שם בעיתון, שזה בכלל פלופ ותו לאו, כי ראיתי את הנדריקס חי נושם ובועט ומנגן, על הבמה המרכזית של מועדון הבלוק, האמת שהשנים הרבות לא גרמו לו עוול, הוא נשאר צעיר, עורו אפילו הפך בהיר יותר, הוא גם שינה את שמו כדי להתערות כאן היטב בקרב העם היהודי, עכשיו הוא עונה לשם גל דוידזון. כן, גל, הגיטריסט והזמר של הטריו העצבני, המלוכלך, הקופצני ואחוז התזזית העונה לשם Electric Zoo אוצר בנשמתו את הגלגול של הנדריקס, הצליל, פרץ היצירה, העוצמה, החיתוך והפראות שבנגינה. זו סיבה מספיק טובה לראות את Electric Zoo בפסטיבל יערות מנשה

 

הצ'יל אאוט של אקו וטיטו

 

פעם, מזמן, כשברוטשילד עוד היה קמפינג קיצי מחאתי כלשהו, התארגן יום פסטיבלי כזה ב"בית העם", הופעות בכל חדר, קומה וגג, בצהריים, כמה דקות לפני שהמשטרה שלחה ניידת להשתיק את הצלילים, יצאתי לחצר האחורית בבניין, על כיסא במתחם החולי הפרוע, עמדה בחורה שעשתה לי צמרמורת בשירתה, למרגלותיה חוללו כמה עשרות צעירים וצעירות למקצבים האלקטרונים ששילח לחלל החצר בחור שעמד מאחורי לפטופ בפינה, אלו היו הצמד אקו וטיטו, ככה סתם, בלי שום סיבה, אווירת רייב של חופש ומרחבים התכנסה לה בחצר מחורבנת של בניין מעאפן בלב תל אביב האורבנית, נגנבתי,, באמת. מאז אני בחיפוש אחריהם, ירדתי במדרגות הרדיו (EPGB), יצאתי מחוץ לעיר (!) עד לצוללת בירושלים ואפילו עפתי בחללית סובייטית (גגארין) רק כדי לחוש עוד פעם את הוייב המשוחרר והמשחרר של אקו מורגנשטרן ותום עידן הלו הם אקו וטיטו, קחו אתכם שרוולים וצעיפים כשתתקדמו לכיוון הבמה כשהם יעלו ביערות מנשה…

 

שרות חוה אלברשטיין

 

רציתי לאמר שמדובר באלבום מופת, הבנות – נעם נבו, אפרת גוש, רוני אלטר, קרני פוסטל, לי טריפון, אסתר רדא, הדרה לוין ארדי, איה זהבי, קרוסלה, שילה פרבר, עינב ג'קסון כהן, אפרת בן צור, מיכל גבע, אביגייל רוז, איילה אינגדשט, דיקלה, שני פלג, דניאלה ספקטור, יעל דקלבאום – שרות חוה, תאכלעס, בלי להתפלפל ולהתפלסף, כל אחת מהזמרות מביאה את הטעם והתבלין האישי המזוהה עמה לשירים האלמותיים של חוה אלברשטיין, תענוג צרוף לאוזניים, קנו את האלבום לעצמכם\ן או לבן\ת הזוג, סוג של הוכחה לאהבה והערכה. תתפנקו.

אז יש מופע? כן, הבנות יופיעו עם השירים ביערות מנשה? הכי כיף לחוות בלייב את הפרשנות של 19 נשים, זמרות מוכרות משלל הסגנונות נותנות כבוד לזמרת יוצרת הכי חשובה בעשורים האחרונים בהוויה המקומית, כל אחת ופרשנותה הקולית, סגנונית לשיר משלל שיריה של חווה.

 

לחצו לעיון במידע נוסף אודות הפסטיבל

 

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close