יום שישי, אוקטובר 30, 2026

הכל לטובה

מופע השקת האלבום "הכל לטובה" של שאנן סטריט לזכרה של אחותו, שישי צהריים 02.05.2014 זאפה תל אביב. אורחים – ספי ציזלינג, יאיר סלוצקי, שלומי שבן, ברי סחרוף, דודוש קלמס, טל בן ארי ושלומי אלון. נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל.

שאנן סטריט, הכל לטובה. צילום: יובל אראל
שאנן סטריט, הכל לטובה. צילום: יובל אראל

"תריסר שירים שכתב שאנן סטריט במהלך ליווי אחותו המנוחה בשנתה האחרונה, אלבום זה מהווה מסמך עמוק וחודר אל נבכי נשמתו של אחד היוצרים הטובים שנמצאים כאן, עושר מוזיקלי עם תמלילים מלאי כנות". במשפט קצר זה הגדרתי את אלבומו החדש של שאנן סטריט, אלבום שנולד כמעט עשור לאחר שנאלץ להיפרד מאחותו. ולמעשה הנו אלבום הסולו השני של שאנן לאחר "הבזק אור חולף" שהושק בשנת 2007.

אז בימים הקשים שחלפו בשנת האבל הוא רשם למגירה תריסר שירים, כל אחד מסמל חודש של התמודדות עם כאב האובדן, מדובר במסע אישי נדיר החושף את עומק רגשותיו האישיים שהתמודדו עם הכאב, התסכול והאובדן.

שאנן, מתמודד עם הכאב בחשיפה. צילום: יובל אראל
שאנן, מתמודד עם הכאב בחשיפה. צילום: יובל אראל

את אותם חומרים לקח שאנן בשנה האחרונה והתחבר לשורת מוזיקאים משובחת אותם שיתף בין היתר בהלחנה, עיבוד והפקה של השירים לכדי אלבום שלם, חווה אלברשטיין, ברי סחרוף ושלומי שבן.

 

לקראת השקת האלבום שתוזמנה לפני חג האביב אמר שאנן – "ממרחק הזמן ברור לי כעת כי משהו בי הבין, כבר אז, שאני חייב לתקוע תורן בלב סערת הטירוף. להחדיר הגיון בשיגעון. ואני בחור יסודי. שיטתי. אז עבדתי במתודיות. במשך כל חודש כתבתי שיר אחד. תיעדתי את מצבי. חלקתי עם המחברת, ואח"כ עם המחשב, את כל מה שעבר עליי ולא חסכתי פרט. העבודה על "הכל לטובה", התפרסה על פני כשמונה שנים תמימות, לקחה ממני המון אבל נתנה לי את הכול. כעת, בתום העבודה אני מקווה ש 'הכל לטובה' ייתן גם לכם."

שאנן וברי, הכל לטובה. צילום: יובל אראל
שאנן וברי, הכל לטובה. צילום: יובל אראל

שאנן סטריט, המוכר כסולן של להקת הראפ והיפ הופ הישראלית "הדג נחש" המצליחה, שרק לאחרונה זכתה בהוקרה ופרס אקו"ם כ"מחברי השנה" בעקבות אלבומם האחרון "זמן להתעורר", אך מקומו המכובד בפס הקול המוזיקלי הישראלי התבסס בעקבות מיזם  "פסטיבל בשקל", המפיק מדי שנה הופעות של אמנים בשכונות ובפריפריה, תמורת מחיר סמלי של שקל אחד, מתוך תפיסה שתרבות אינה מותרות, וכי עליה להיות נגישה לכל. כינס את חבריו הרבים אתמול, שישי, בשעות הצהריים, וערך את ההופעה הראשונה עם שירי האלבום האישי.

שאנן וחברים, זאפה. צילום: יובל אראל
שאנן וחברים, זאפה. צילום: יובל אראל

תריסר השירים, בליווי המוזיקלי של אלרן דקל בגיטרת בס, שאף הפיק מוזיקלית, יוסי מזרחי בגיטרה חשמלית, אלון פרימן בקלידים ונדב לוזיה על התופים, תוך אירוח של השמות המכובדים הבאים – ספי ציזלינג, יאיר סלוצקי, שלומי שבן, ברי סחרוף, דודוש קלמס, טל (טולה) בן ארי ושלומי אלון, היוו תעודת רגשות מוזיקלית איכותית ומרגשת של יוצר, אמן ומבצע שהחליט כצעד תראפי לשתף את הציבור בתחושותיו הכי אישיות, מציג את האני הכי אישי שלו, מרחק שנות אור מההמולה הצוהלת של "הדג נחש" ומציבו על אחת המדרגות היותר גבוהות במדרג המוזיקאים היותר איכותיים שמתהלכים בינינו, האמת, אשרינו.

בלטה בחסרונה – חוה אלברשטיין, טוב, גם להשקה של שלומי שבן היא לא הגיעה, שלחה במקומה זוג שפתיים וירטואליות, ואם אני חופר עוד לאחור, גם להשקה של אהובה עוזרי היא לא הגיעה…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

 

 

 

 

 

הכי חדשים

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

3 הערות

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...