כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

הנשורת של נעם רותם

מופע השקת אלבום "נשורת" של נעם רותם, אורח מפתיע – אהוד בנאי, חימום – שלי ורותם, מועדון בארבי, 18.03.2014. נכח, תיעד, צילם ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגפון" עיתון עצמאי ברשת. תמונות ווידאו מתפרסמים גם בכתבת מדור המוזיקה של מעריב\נרג'.

נעם רותם. צילום יובל אראל
נעם רותם. צילום יובל אראל

חמש דקות לאחר שסיימתי להאזין לאלבומו החדש של נעם רותם, זמר, יוצר, כותב, רוקר, פרסמתי ברשת את המשפט הבא – "נשורת. נעם רותם. מתנגן במערכת עם הרמקולים וזה. כאילו. האמת, יצירת מופת. נעם שיחק אותה. תקנו לכם, לכן, לו, לה, מתנה לחג, יום האשה, פורים, פסח, יום העצמאות. תגידו בחנות שאני המלצתי".

אכן, אלבומו החדש של נעם רותם, אמנם קליל במשקלו, רק שמונה שירים חדשים, קצת יותר מאלבום אי.פי, פחות מידי מאלבום סטנדרטי, מהווה תעודת זהות חדשה, רעננה ומאוד אישית של נעם, אשר לראשונה גם הפיק מוזיקלית את כל התהליך לצידו של דניאל מאיר.

שירי האלבום החדש נעים על הפס המתפתל בין חורבן, אובדן אמונה ודרך, שכול, הפחדים הכי עמוקים שלנו, לצד תקווה מציאות חדשה.

את נעם פגשתי לראשונה לפני שלוש שנים בדיוק, עת חגג את השקת אלבומו האישי הקודם "ברזל ואבנים" בתאטרון תמונע, אז צילמתי עבור "מיוזיק ספוט", מאז הצטלבו דרכינו כאמן וצופה במספר הזדמנויות, אחת מהחשובות בהן הייתה לפני שנה כאשר חגג במועדון בארבי אל מול אולם בתפוסה מלאה את הקם בק של קרח תשע, הלהקה שאותה הנהיג ובעקבותיה זכה לחשיפה והכרה בקרב קהל רב, אותו קהל שכונה על ידי משתתפי מסיבת הכיתה…

אמש חגג נעם את השקת אלבומו החדש כאמור, "נשורת" באותו מקום, בארבי, אל מול אולם וקהל יותר מצומצם אך די כדי לשוות למופע את אווירת הרוקנ'רול המקומי הקורא לך לשוב ולחזור, לעמוד בצפיפות אחד ליד השני על מנת לחוות במשותף את החגיגה המוסיקלית עליה שוקד נעם.

המופע שחומם בידי הצמד הנשי שלי ורותם, הנמנות על ההרכב המלווה את רותם, נפתח באחת, בדיוק בשעה הנקובה – עשר, בהפתעה וללא הכנה מוקדמת, כאשר שיר הנושא של האלבום מבוצע בידי אורח מפתיע – אהוד בנאי הלוקח את תפקיד הזמר בעוד נעם פורט על גיטרה יחד עם חברי ההרכב המלווה.

אחרי המחווה הזו, המאוד מכבדת, המשיך הליין אפ של המופע בו נשזרו שירים מהאלבום החדש לצד חומרים מוכרים ואהובים מאלבומיו הקודמים במשולב עם כמה משירי קרח תשע המושרים מילה במילה בידי הצעירים הרבים שהתקבצו אל מול הבמה.

נעם והרכב הנגנים שכלל את אוהד קוסקי (קרח תשע) – גיטרה, רז בורג – קלידים, עידו הרשקוביץ – בס, שלי לוי – קלידים, שירה, רותם פרימר – יוקללי, גיטרה, שירה ואביב בונן – על התופים סחפו את האולם לחגיגה מוזיקלית שהשאירה טעם של עוד גם אחרי שני סטים של הדרן, אחרי דקות ארוכות שהקהל מיאן לעזוב את המועדון בעוד הסאונד מן כבר מפעיל את מוזיקת הרקע ואורות האולם דולקים חזר נעם רותם לבדו עם הגיטרה לתת הדרן אישי נוסף לקהל האוהד בביצוע לשיר "הכיתה שלנו" או בשמו המקורי בפולנית – Nasza Klasa אותו כתב והלחין במקור אחד מזמרי המחאה הבולטים בפולין יאצק קצ'מרסקי כתגובה מאוחרת לגירוש הסמוי שנכפה על מתנגדי השלטון בפולין הקומוניסטית של שנות השבעים. שיר התוקף את שיתוף הפעולה שבשתיקה המתמשכת של האזרחים, אין זו הפעילות התודעתית חברתית הפוליטית היחידה של נעם, הוא נטל חלק גם במופע מחאה כנגד מעצרן של בנות "פוסי ריוט" ברוסיה בזמנו…

ליין אפ: נשורת (עם אהוד בנאי בשירה), ברזל ואבנים, אף אחד יותר, שוב אני כאן, אורות וצללים, מים כשאני טובע, חרב דמוקלס,  עמוק הלילה, אימהות צעירות, ביקשנו אור מהלילה, עיר שלא נרדמת, אחד מהטובים, זמן שניתן לאהוב בו. הדרן א: קראת לי קין, יעלי. הדרן ב: עזרה בדרך, חום אנושי. הדרן ג: הכיתה שלנו.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע. צילום – יובל ושילי אראל.

וידאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא