דיווח מהשטח

Of Montreal | אוף מונטריאול

ההרכב of Montreal של קווין בארנס בהופעה במועדון בארבי. 10.03.2014.  חימום – אומללה, נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל.

קווין בארנס, אוף מונטריאול, בארבי. צילום: יובל אראל
קווין בארנס, אוף מונטריאול, בארבי. צילום: יובל אראל

מאז הקמתה לפני ח"י שנים על ידי הסולן קווין בארנס, ניצבת להקת Of Montreal בשורה הראשונה של סצנת האינדי העולמית כפורצת דרך אומנותית ומוזיקלית עם שפע בלתי נלאה של יצירות הנעות ללא הרף בין מגוון ז'אנרים כגון הפסיכדליה, הדיסקו, הרוק והפאוור פופ עם השפעות של וודוויל, אפרו ביט, ופרוג מהזן של קראוט רוק תוך שבירת כל המוסכמות ויצירת סוגה מוזיקלית חדשה וממכרת.

יהיה זה אך בנאלי לחזור ולציין את כל ההצלחות המוזיקליות והחברתיות שהובילו אלבומי ההרכב והעובדה כי בארנס חוזר  לארץ כשנתיים אחרי ההופעה הקסומה הקודמת במועדון בארבי עם צוות חדש, במסגרת סיבוב הופעות לקידום אלבומם החדש "Lousy with Sylvianbriar", שיצא באוקטובר האחרון, עליו הוא אמר – "להתמסמס באושר, בחושך, עם אוזניות, לבד".  יותר אפקטיבי להציג את האלבומים שבארנס יצר במהלך השנים (כן, לעתים גם הנגנים היו שותפים…).

פרסומת

אמש הוכיחו מאות האנשים שמלאו את מועדון בארבי כי אכן הייתה סיבה אמיתית לשובו של בארנס לתל אביב, 90 דקות תמימות של שירה וקפיצות ריתמיות באוויר של הקהל ברחבה התחתונה מול הבמה היוו המענה האולטימטיבי לאהבה וההערכה שרוחש הקהל הישראלי במגזר ההיפסטרו פסיכדליקה לחומרים שוברי המוסכמות המוזיקליים שיצר בארנס במהלך 18 השנים מאז הקמתה של אוף מונטריאול.

אוף מונטריאול בתל אביב, בארבי. צילום: יובל אראל
אוף מונטריאול בתל אביב, בארבי. צילום: יובל אראל

מופע שהחל בדיוק בזמן על פי התוכנית החדשה של מועדון בארבי – פתיחת דלתות בשמונה וחצי, חימום בתשע וחצי ומופע מרכזי בשעה עשר ואפשר בסיומו למאות הצופים לחזור הביתה בזמן סביר על מנת להתעורר בזמן ביום המחרת, כלל ליין אפ בן 16 שירים המייצגים את שלל האלבומים של אוף מונטריאול על שלל סגנונות המוזיקה המציפים אותם, משירה יוצאת דופן, עובר דרך עבודת אורגן המוסיפה את האווירה הקסומה של הפסיכודליק פרוג פופ ועד החפירות הנחושות של הגיטרות המייצבות את כל התבשיל המוזיקלי מחדש על האדמה הבטוחה של הרוקנ'רול כנקודת מוצא לכל סוגה הנוצרת, הוסיפו על כך וידאו ארט פסיכדלי המייצג את שלל הקליפים יוצאי הדופן ואתם יכולים להבין לו במעט מה התרחש…

להתפלש ולהתעלס באורגזמה הפסיכדלית. בארנס. צילום: יובל אראל
להתפלש ולהתעלס באורגזמה הפסיכדלית. בארנס. צילום: יובל אראל

מעבר לפתיחה שטופת הלהיטים, עם מיקוד חזק באלבום האחרון באופן טבעי, שהרימה באחת את התלהבות הקהל הצעיר שלקח את תפקידו ברצינות מלאה והוכיח כי לא באמת חייבים לדרוך או להתחבר לרצפה במהלך המופע, מעבר לביצועים המצוינים בלייב לחומרי האולפן, מעבר לאישיותו הכריזמטית החופשית וחסרת המעצורים של קווין בארנס שדי מהר מצא עצמו ניצב ללא חולצה, חושף את גופו החלק והמחוטב בתנועות ריקוד סקסיות ללא הפסק מתקרב שוב ושוב לעבר זרועות הקהל, מעבר לכל אלו, השיא, הקליימקס שציין את סיומו של הערב מפוצץ הרגשות, האדרנלין, האהבה והרוקנ'רול, היו 15 הדקות של ההדרן בביצוע השיר – The Past Is A Grotesque Animal מתוך האלבום השמיני – Hissing Fauna, Are You The Destroyer? משנת 2007, אחד האלבומים הנחשבים ובצדק לעבודה הכי מושלמת של אוף מונטריאול, כאשר לקראת הדקה האחרונה, בעוד הגיטרות צורחות ומחשבות לבקע את גגו של המועדון בסוג של אורגזמה מוזיקלית, נטש קווין בארנס את הגיטרה שצלחה את ניסיונות הניפוץ, וגופו הנוטף זיעה וללא החולצה זינק היישר מעל ראשי הצופים ל"קראוד סרפינג" שהובילו מעל הים האנושי אשר הניף זרועותיו אל על והעבירו מיד ליד לעבר המדרגה התוחמת בין שתי הרחבות במועדון, חלף ממש מעל ראשי וביצע סיבוב חזרה אל הבמה, אכן היה זה ערב בלתי נשכח!

פרסומת

ליין אפ: Triumph of Disintegration, Suffer for Fashion, Fugitive Air, We can do it Softcore if you want, Wraith Pinned to the Mist and Other Games, Coquet Coquette, Obsidian Currents, Colossus, Raindrop In My Skull, Plastis Wafers, St. Exquisite's Confessions, Oslo in the Summertime, Gronlandic Edit, The Party's Crashing Us, Heimdalsgate Like A Promethean Curse.

הדרן: The Past Is A Grotesque Animal

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: