יום שלישי, אוקטובר 27, 2026

דאבל קליק בשלישי

עוד סבב כפול של ליל שלישי, נפתח בבית מזרח מערב ומסתיים בפאסז' באלנבי עם כמה תגליות מעניינות, 25.02.2014. מצלם ומדווח – יובל אראל.

לא, מזרח ומערב. צילום: יובל אראל
לא, מזרח ומערב. צילום: יובל אראל

אכן זה כבר הופך לסוג של מנהג, נוהג, נוהל, התיוג לא משנה, העיקר שהערב עובר כחוט שדרה בין מספר מקומות בהם נוהגים לנגן ולשיר, הזדמנות לשלב האזנה לשלל סגנונות מוזיקליים ולהפוך את הערב למעין ארוחת טעמים מגוונת, הפוסט יהיה קצר וממוקד.

המסע הלילי מתחיל ברחוב דר' ארליך ביפו, ע"ש ד"ר פאול ארליך שהיה מדען יהודי בן המאה התשע עשרה משלזיה שהתמחותו הייתה בתחום סרטן הדם ואף גילה את החיסון לעגבת, זכה בפרס נובל על תגליותיו הרפואיות. בלב ליבו של הרחוב מתוחה חומה גבוהה ומאחורי שוכן בית מזרח מערב, בית ערבי עתיק המהווה אכסניה לאירועי תרבות ומוסיקה אקלקטיים. אמש התקיים במקום הערב השני בליין "דו" – סדרת הופעות אינטימיות, והפעם התארחו הגיטריסט גיא שמי וההרכב "לא" הכולל את הקונטרבסיסט גיא לוי והווקליסט ניר ווקסמן אשר בצעו סדרת שירים המזכירים בסגנונם את ההרכב "קצת אחרת" שפעל כאן במאה שעברה, מוזיקה נינוחה, מעט פולק והרבה משחקי מילים, זה היה קצת מוזר ומאתגר לראות ולשמוע את גיא שמי המוכר כגיטריסט של מרסדס בנד ומידנייט פיקוקס הרעשניות יוצר מוזיקה רגועה, שקטה ונינוחה שכזו. חלקו השני של המופע יוחד לרות דולורס וויס, שבצעה אקפלה ובלוויית הפסנתר כמה משיריה הישנים לצד חדשים ביניהם גרסאות ייחודיות לנתן אלתרמן ועוד.

אלקטריק זו, מפתיעים שוב. צילום: יובל אראל
אלקטריק זו, מפתיעים שוב. צילום: יובל אראל

המסע הלילי ממשיך כאמור אל הפאסז' באלנבי 94, עליו כבר אמרתי בהזדמנות אחרת כי הוא הולך ותופס מקום חשוב בסצנת המוזיקה העצמאית בתל אביב, הערב מהווה המקום אכסניה להופעתה של להקת אלקטריק זו, ההרכב שמשמר את רוחו של ג'יימס מארשל הנדריקס, בסגנון, בתעוזה ובצליל המחשמל של הגיטריסט והזמר גל דוידסון. לא מכבר חגגו חברי ההרכב את השקת אלבום הבכורה שיצא באמצעות קול הקמפוס והלייבל חארקה והנה הערב כבר עולה ההזדמנות להאזין לחומרים חדשים לצד קטעי המוזיקה מהאלבום ואפילו לכמה גרסאות מחווה ביניהן ביצוע מעניין ומאתגר ל wholla lotta love של לד זפלין והפעם בגרסה המשלבת סקסופון לצד החשמל…

הצלחתי לחלץ שני קטעים חדשים המשמרים את הקו המוזיקלי המאפיין את ההרכב וממשיכים לרוץ בין המסלולים של הרוק הכבד, הריתמנ'בלוז הפרוע ופרצי הצלילים החשמליים.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמסע הלילי

וידאו

הכי חדשים

11 אלף איש לא טועים: הבזלת מנגנת

מי אמר שצריך להגיע לתל אביב כדי ליהנות מהשורה הראשונה של המוזיקה הישראלית? פסטיבל "צלילי בזלת" בקצרין...

דורון בוטניק בשביל צדדי אל אלוהים

דורון בוטניק מעולם לא הלך בתלם. הכרתי אותו לפני יותר מעשור בסצנת האינדי של דרום תל אביב,...

נובמבר רוקד: אהבה, כאב וזהות

חודש נובמבר מביא לבמות המחול בישראל שורה של יצירות מסקרנות. אהבה ואובדן, זהות ושייכות, גוף ונפש עומדים...

אלכס ליבק: האיש שלימד אותי להתבונן

מהעיתון אל קירות המוזיאון בשנות השמונים זנחנו, כמו רבים אחרים, את "מעריב" ואת "ידיעות אחרונות". את מקומם תפס...

מי באמת אשם? פיטר גריימס מגיע לאופרה

מה קורה כאשר חברה שלמה מחליטה שאדם מסוים אשם, גם כשהעובדות מספרות סיפור אחר? האם חשד הופך...

בוי ג'ורג' שולף עוד הפתעה: עופר ניסים מצטרף לחגיגה

נראה שבוי ג'ורג' לא מתכוון להסתפק בנוסטלגיה ללהיטי האייטיז. כוכב הפופ הבריטי, שישוב לישראל בתחילת נובמבר לשתי...

2 הערות

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא