שלישי פעמיים כי טוב…

זורם עם אירועי התרבות, הקולנוע והמוזיקה, יום שלישי, 11.02.2014, רשמי מפגשים  – היצ'קוק, גלעד שגב, נטע אלקיים, אמיל זריהן ומוריס אל מדיוני, מדווח – יובל אראל.

נטע אלקיים. צילום: יובל אראל

נטע אלקיים. צילום: יובל אראל

חפירה – בשעות הצהריים המוקדמות, כשפקידי המשרדים עדיין עסוקים בחידוד עפרונותיהם, הפועלים מנגבים את זיעת היום בשדה והבטלנים מזמינים עוד מקיאטו בבתי הקפה בעיר העברית הראשונה, הבלוג נחת באולם ההקרנות בסינמטק תל אביב כדי להציץ אל הסרט הפותח את פסטיבל הקולנוע הבריטי בחסות המועצה הבריטית שיתקיים השנה כמחווה לענק הקולנועי אלפרד היצ'קוק

הפסטיבל יעמוד השנה בסימן פרוייקט HITCHCOCK 9. במסגרת זו שוחזרו, שוקמו, חודדו ושופרו איכויותיהם של תשעת סרטיו הראשונים האילמים של גדול במאי הקולנוע אלפרד היצ'קוק. במהלך השחזור אותרו שוטים שנעלמו עם השנים, נעשה שימוש בשורה של ארכיונים בין-לאומיים ועשרות משחזרים ומומחים עמלו על המלאכה. תשע היצירות יוקרנו בסינמטקים של תל אביב ירושלים וחיפה בליווי מוזיקלי חי של מוזיקאים מקומיים, ליצירת חיבור בין עבודתו הקולנועית של היצ'קוק לקולות מוזיקליים מגוונים כגון ערן צור, דניאל סלומון, ויסאם ג'ובראן, קרני פוסטל, מארק אליהו ועוד.

את הדוגמית טעמתי בצפייה בסרט "THE LODGER" או בעברית הדייר, הסרט המוגדר על ידי היצ'קוק עצמו בתור "הסרט האמתי הראשון של היצ'קוק", פורש עלילה המספרת על רוצח סדרתי שמאיים על תושבי לונדון. בעלת בית המשכירה חדר לדייר חדש חושדת שהוא אותו רוצח סדרתי. שעה וחצי של שיכרון חושים אמנותי, להתענג על המשחק המוקצן של הדמויות, על איכות הקומפוזיציות החכמות בסצנות, על התחכום העלילתי והדימויי, על העלילה הכה מופרכת וכמובן על כניסתו של מיסטר היצ'קוק בעצמו כדמות שולית ובלתי נחשבת לקראת סופו..

הנה הסרט המקורי, כולל התוספות המוזיקליות בנות זמננו ששובצו מחדש.

היצ'קוק אמר פעם כי הסרטים האילמים הם הצורה הטהורה ביותר של הקולנוע. במסגרת הפסטיבל יוקרנו כאמור תשעה מסרטיו האילמים של היצ'קוק – The Pleasure Garden (1926), The Lodger (1926), Downhill (1927), Easy Virtue (1927), The Ring (1927), The Farmer's Wife (1928), Champagne (1928), The Manxman (1929), Blackmail (1929)

לחצו כדי לצפות בכל המידע אודות הפסטיבל, כרטיסים, לוחות זמנים וכל השאר. 

גלעד שגב והוריו. צילום: יובל אראל

גלעד שגב והוריו. צילום: יובל אראל

בשעת ערב מוקדמת, ממש שלהי בין הערביים, בגלריית "ארטסטיישן" במתחם התחנה בנווה צדק, הבלוג הגיע לחגיגה פרטית בהחלט של הזמר והיוצר גלעד שגב, החוגג עשור לפעילותו המוזיקלית. שגב שקיבל לאחרונה "אלבום זהב" על הצלחת אלבומו האחרון "קולות הלב" אותו השיק לפני קצת יותר משנה קיים ערב צנוע בנוכחות מוזיקאים, אנשי תקשורת מתחנות הרדיו ועוד אשר ליוו את דרכו  ביצירה והעשייה המוזיקלית.

את המפגש החגיגי חתם מופע קצר של גלעד המלווה בהרכב מיתרים קאמרי במהלכו ביצע גרסאות אקוסטיות לכמה משיריו המוכרים. כאן יש כמה תמונות מהארוע. וכאן תמונות שצילם טוני פיין. הוידאו – עכשיו טוב, ביצוע אקוסטי במהלך הארוע.

לוח הזמנים הצפוף של הבלוג המאוד עסוק קטע את הנוכחות במתחם התחנה שהומרה בדהירה זריזה לעבר מתחם נמל תל אביב בצפונה של העיר, בואכה מועדון רדינג 3. במקום התקיים אמש מופע מחווה ומעין חגיגת יום הולדת 85 למוריס אל  מדיוני המוגדר כגדול הפסנתרנים הצפון אפריקאים.

מוריס אל מדיוני, רדינג 3. צילום: יובל אראל

מוריס אל מדיוני, רדינג 3. צילום: יובל אראל

 

המופע כאמור הנו קונצרט גאלה חגיגי עם התזמורת האנדלוסית הים תיכונית אשקלון בניצוחו של תום כהן במהלכו התארחו נטע אלקיים ואמיל זריהן לעיני כמה מאות, רובם מיוצאי אלג'יר וצפון אפריקה.

אין ספק שמדובר באירוע מיוחד, לראות אמן כה מוכר וחשוב עושה חייל על הבמה, עם אצבעותיו המלהטות ונוקשות בקלידי הפסנתר, שירתו החמה, בעברית, צרפתית וערבית אלג'יראית היטיב לשלב בין היצירות השונות שהן מעין שקשוקה ימתיכונית עם קורטוב אירופאי הנע בין הראי הצפון אפריקאי, הסווינג האמריקאי והקאברט האירופאי.

מאחורי מוריס אל מדיוני קריירה מוזיקלית ארוכה שהתחילה בשנות הארבעים בעיר אוראן שבאלג'יריה ונמשכת עד לימינו בישראל. מסעו המוזיקלי החל כשניגן ג'אז ורומבה יחד עם סגנונות המוזיקה הצפון אפריקאית, והמשיך בצרפת יחד עם גדולי המוזיקה כמו שב חאלד, לין מונטי, לילי בוניש ורבים אחרים.

אמיל זריהאן. צילום: יובל אראל

אמיל זריהאן. צילום: יובל אראל

את ההזדמנות לשמוע ולראות את הזמיר המזרחי העולה הגברת הצעירה נטע אלקיים קטפתי כאמור בשתי ידיים ושתי אוזניים, לא פחות מכך אמיל זריהן, הזמר והפייטן בעל הקונטרה-טנור, יליד רבאט שבמרוקו, הוסיפו לכך את הרכב התזמורת האנדלוסית על שלל כלי המיתר, ההקשה והפריטה המזרחיים המלווים את מוריס על הפסנתר וקיבלתם חגיגה צרפו-שיקית עם הרבה תבלינים. החסרון היחידי בחגיגה הזו היה חסרונה של רחבת ריקודים ורקדנית בטן אחת או שתיים.

ליין אפ: סמעי רונדו, Bienvenue, ג'ולייטה, פרחתי (נטע אלקיים), לי קלבו (נטע אלקיים), אנא נחבק (נטע אלקיים), אה אה אה (נטע אלקיים), צ'יקרקצ'ום, יא מעלם (אמיל זריהן), לוריינטל (אמיל זריהן), אהל וסהלן (אמיל זריהן), אורן אוראן, Tu N'Aurais jamais Du, Ne Dit Rien. הדרן: אנא וואנה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

3 תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s