יום חמישי, אוקטובר 29, 2026

לפני ואחרי עם איטן סלומון

מופע השקת אלבום בכורה לאיטן סלומון –"לפני ואחרי", מועדון האזור, 21.01.2014. אורחים – אלון עדר, אוהד שרגאי. מדווח בתמונות, קולות ומילים – יובל אראל.

איטן סלומון, לפני ואחרי, השקה. צילום: יובל אראל
איטן סלומון, לפני ואחרי, השקה. צילום: יובל אראל

חפירה – את ההכרות שלי עם איטן סלומון עשיתי לפני מספר חודשים במהלך שיטוט לילי בין המועדונים באזור יודהלוי ואלנבי, אז, ברדיו אי.פי.ג'י.בי, היא חגגה את השקת הסינגל שלה "לונדון", האמא של איטן, זו מהסרטים, השוטר אזולאי (למה עראפת, למה?), גבעת חלפון (בולה בולה), חגיגה בסנוקר (יא ווארדי, איזו קציצה), ניצה שאול, ישבה בצד על אחת הספות ברדיו, מפרגנת לא מתערבת בחגיגה של הבת.

אז סיפרתי שדרכנו והמזל שלנו גם עוברים בקווים מקבילים מה, התאונה, האשפוז, השיקום והחזרה לפעילות חייה ותוססת, אמרתי עליה אז כי היא מוזיקאית צעירה אך בשלה, היא יודעת בדיוק איך לסחוף את הקהל עם מוזיקת פופ איכותית ושנונה.

מאז ולאחר השקת מספר סינגלים חגגה אמש איטן את השקת אלבום הבכורה שלה "לפני ואחרי" במועדון האזור.

האלבום, שאת שיריו כתבה והלחינה איטן סלומון (למעט שני שירים שהלחין אוהד שרגאי ואחד שהולחן בידי איתי שטרית) הופק בידי גיל לואיס, ובליווי מוזיקלי של הרכב הנגנים – איתי שטרית: קלידים, מחשב וקולות. אלעד מרום: גיטרות וקולות. נעם שחם: בס וקולות. אסף דגן: תופים וקולות. מהווה פס קול איכותי בז'אנר הפופ המקומי עם שום פשרות בטקסטים הנוגעים בחוויות חיים אישיות של איטן הערוכים נכון ונשמעים טוב, שירים מורכבים אך יחד עם זאת קלילים, מלודיים ונעימים להאזנה, וזהו כל הקסם. את ה"רומן" שלה עם התאונה היא מתמצתת בבית הראשון של שיר הנושא – "זה מתחלק ללפני ואחרי – כל עוד נשארת בחיים, זה מתחלק ללפני ואחרי", וכמי שעבר זאת בעצמו אני עם איטן בכל המשמעויות.

איטן סלומון ואלון עדר, האזור. צילום: יובל אראל
איטן סלומון ואלון עדר, האזור. צילום: יובל אראל

אז אמש, מועדון האזור, שידע הרבה השקות, היה מלא בקהל אוהד, משפחה, חברים, מוזיקאים וסתם חובבי פופ, איטן לא נתנה לקהל לקחת ממנה את תשומת הלב, והיא עשתה זאת בחוכמה, במרחק מה מהבמה הוצבו כסאות הקש של המועדון לטובת הקהל המבוגר, לרגליהם של אלו ישבו החברים והחברות כך שכל הנוכחים במועדון יכלו לצפות בנוכחות החמודה והנעימה, אם כי מצטנעת מה בצחקוקים וסמי דחקות עם החברים והנגנים, ממש לא בוולגריות אלא בקטע של "הי אני בסך הכל רוצה לשיר ולעשות לכם כיף ופאן, אז מה אם אני במרכז תשומת הלב…", סוג של התנהגות בימתית שאהבתי.

איטן גם יודעת לפרגן, עוד לפני שלב התודות שמתוזמן לרגעים שלפני ההדרן, באמצע המופע היא החליטה להקריא חמשיר שהוקדש לאיתי שטרית "סוג של אח, שותף מוזיקלי…" שנוכחותו חזקה במיוחד בנגינה עם המחשב והקלידים, כי כך עושים פופ מתוחכם, עליז וקצבי.

איטן סלומון ואוהד שרגאי, האזור. צילום: יובל אראל
איטן סלומון ואוהד שרגאי, האזור. צילום: יובל אראל

הליין אפ של המופע שדרך אגב היה קצר יחסית, ככה זה כאשר אתה זמר יוצר צעיר שמחליט להשיק אלבום בכורה ולבצע רק את שירי האלבום ומקסימום לעטר אותו באורח קצר או שניים, וכלל את שירי האלבום לצד דואטים משולבים לשירים של האורחים – אלון עדר והקסיו הצרוד שלו, אוהד שרגאי ושיר השלומי שבן שלו, המופע החל מוקדם יחסית לשעות פעילות המועדון והסתיים בהתאם בשעה שבה מתחילים המופעים בשאר מועדוני תל אביב, זה לא נורא בכלל, להפך, אני בעד להקדים את הזמנים, היה קצר, מתומצת ואיכותי, לכו תאזינו לאלבום, אפשר גם לצפות כאן למטה בשלל השירים שתיעדתי.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

הכי חדשים

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...