דיווח מהשטח

לנגה שלו יש משהו חדש

מופע השקת אלבום שני לאמנית נגה שלו "משהו חדש", מועדון אוזןבר, 20.01.2014. מביא את המראות, הקולות והמילים – יובל אראל.

נגה שלו, משהו חדש, השקה. צילום: יובל אראל
נגה שלו, משהו חדש, השקה. צילום: יובל אראל

את נגה ראיתי ושמעתי לראשונה לפני כחמש שנים, זה היה בצימר בגדוד העברי, יום הפועלים, האחד במאי, (איזו התאמה – הגדוד העברי, יום הפועלים…) אז היתה סוג של חגיגה מוזיקלית, בין המופיעים עלו שתי בנות, נגה שלו וג'קי זבורוב (המוכרת כג'קי המאממת), הייתה לי מעין תחושה טובה ותיעדתי את ההופעה.

מאז זרמו הרבה מים בנחלים, אגמים, ים ואוקינוסים, נגה הספיקה להשיק אלבום בכורה בשנת 2011, לא לפני שהרזומה שלה כלל פעילות מגוונת במספר הרכבים, NX2 ו – שוורצע קינדר, התחברה לקומונה המוסיקלית של בית פיתקית ואף שלחה ידה בהצגות ופעילות מוזיקלית נוספת כולל חומר להצגות, לאורך כל התקופה פועלת נגה בתחום איכות הסביבה ובמסגרת זו מעלה מיצגים שונים ברחבי הארץ.

פרסומת

חזרתי לפגוש את נגה כאשר בן זוגה ואחיו הקימו את להקת "The Great Machine" ופעלו במועדון הביתי שלהם – ריהאב ריאליטי סנטר בכרם התימנים, נגה נטלה חלק כסולנית של ההרכב שיוצר ומנגן רוק אמיתי ללא פשרות, אפילו נפלתי קורבן לתעתועי ים רוגש במופע\משט השקת אלבומם…

אמש השיקה נגה שלו את אלבומה השני "משהו חדש" תחת ההרכב "נגה שלו והתאומים" הכולל את  בן זוגה עומר חביב בגיטרות, אלרן דקל בגיטרת בס ועל התופים מיכאל יצחקי שהחליף את סער קדם שנטל חלק בהקלטות. 

יש סיפור קטן מאחורי האלבום, חלק גדול מהתקציב להפקתו נאסף במסגרת גיוס הון מההמון באמצעות HeadStart, חלק מהתקציב הגיע בדמות מענק של קרן אקו"ם לרווחת היוצר וקידומו, סוג של מגמות ההולכות ותופסות מקום מכובד, הן מבחינת הציבור המבין כי תמו ימי החברות המסחריות ויש לקדם את היוצרים העצמאים והן מבחינת מי שאמון על שמירת זכויותיהם ותגמוליהם של היוצרים בכלל בתובנה כי ביכולתו לסייע לאמנים לפרוץ ולהתקדם.

פרסומת

האלבום עצמו, אותו כבר הצגתי בתקציר בפוסט פס קול שבועי, כולל עשרה שירים + בונוס, על עטיפתו מאויירת נגה, בידיה הנאמנות של צליל צמת בסוג של משל איורי לזאבה שהניקה את מקימי רומא העתיקה, רומוס ורומולוס, כאשר בהיפוכו שני גורי אריות יונקים מחזה החשוף לפני המצודה שבחצרה מייבבים עשרות ספק זאבים ספק טורפים אחרים.

שלו וחביב, השקה. צילום: יובל אראל
שלו וחביב, השקה. צילום: יובל אראל

המופע התקיים במועדון אוזןבר בפני קהל רב שכלל חברים המלווים את נגה בשלל פעילויותיה התרבותיות, בני משפחה וסתם אנשים כמוני שמחפשם את הצליל הבלתי מתפשר בסצנה העצמאית בעיר…

לנגה יש איזשהו שאנטי לסמלים, אחד מהם הוא האור, כפי שעשתה זאת בסוג של מופע חנוכת הריהאב סנטר מחדש עם טקס וודו שכלל פיזור עשן קטורת, הפעם פמוט רב נרות שהוצב בסמוך לבמה מילא את החלק הזה בתפאורה, את הקשר לתרבות השוליים הצומחת בבית פיתקית ובכלל מילא אבירן חביב, האח של עומר כאשר במהלך כל המופע עמל מאחורי סדין שנתלה מאחורי הנגנים והואר, בציור של פרחים…

כן, המופע שאמנם התקיים באוזןבר, סוג של מקדש רוק עצמאי מקומי, הזכיר במאוד את האווירה של בית פיתקית, שם, החצי סקאוט עם הקירות המהוהים והחשופים, בישיבה מזרחית של השורות הראשונות בקהל במעין חצי גורן מול הבמה, בציורים שנתלו על הקירות.

והמוזיקה, ובכן, המוזיקה של נגה שכתבה את התמלילים והלחינה, נעה בין גבולות, יש בה מקורטוב של רוקנ'רול חשוף בועט, צורח ומייבב, יש בה מן הליריקה של הפולק העברי ויש בה מן המחאה, הסגפנות או הראייה השונה למירוץ החיים.

נגה שלו באוזןבר. צילום: יובל אראל
נגה שלו באוזןבר. צילום: יובל אראל

במהלך המופע ארחה נגה מספר אורחים (טוב, כך נהוג במופעי השקה חגיגיים…) עדן ליברמן ודורון בוטניק על הפסנתר, מיה מצויינים (שאף אחראית על חלק מההקלטות והרמיקסים באלבום) וג'קי זבורוב בשירה,

אני מאוד אוהב את ההופעות באוזןבר ואני די בן בית במקום, אולם אני רואה בקיומו של מופע ההשקה סוג של התקדמות סמי בורגנית מבחינת נגה, הייתי נהנה יותר באם המופע היה מתקיים בריהאב ריאליטי סנטר או בבית פיתקית ותחושת האינדי שמינדי האולטימטיבית הייתה שורה באוויר…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

 

וידאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: