דיווח מהשטח

דניאל של הקולות

מופע השקת אלבום בכורה לדניאל רביצקי, תאטרון תמונע, 17.11.2013. אורחת קרני פוסטל, דיווח, צילום ווידיאו – יובל אראל.

דניאל רביצקי, תמונע. צילום: יובל אראל
דניאל רביצקי, תמונע. צילום: יובל אראל

את דמותה של דניאל ראיתי פה ושם בהופעות בסצנה, לא הכרתיה ממש, רק  שיערה האדום אש להבה משך את העין, התרשמתי מסינגל אחד או שניים שהשיקה ברשת, עד שהגיע לידי עותק מאלבום הבכורה שלה, בדרך כלל אני מאזין פעם אחת בבית וסיבוב נוסף ברכב בהמשך היום, הפעם זה היה שונה, האלבום פשוט הלך איתי לכל מקום, מהבית לרכב, מהרכב בחזרה הביתה, כשהתיישבתי בבית קפה גלשתי לאלבום בבנדקמפ, עשיתי לי לופ אינסופי של השירים, סוג של חיבור מרתק ולוכד את האוזניים ותשומת הלב הכללית, חיבור כל כך נכון בין טקסטים מעולים להלחנה, עיבוד והפקה.

דניאל חלמה שנים רבות על אלבום משלה, עד שהלכה וליקטה, אספה טקסטים של תשעה מחברים יוצרים מהאיכותיים שהסתובבו ומסתובבים כאן בשכונה, שמות כמשוררת זלדה, המחזאי חנוך לוין, אלתרמן, תרצה אתר, צח דרורי, אורי מרק ואסף שתיל, את כל היבול הזה הגישה לפתחה של קרני פוסטל, יוצרת, זמרת, צ'לנית וכעת גם מפיקה מעבדת ועורכת, בעבודה משותפת הרימו יחד עם שיר בשפה האנגלית פרי עטה של דניאל, מניין שירים שהם פשוט מצוינים, בדרך כלל אני קולט את המנגינה לפני המילים, סוג של מום, יותר קל לי לזמזם מאשר להבין תכנים, הפעם הייתה כאן קליעת בול מטרה, הטקסטים פשוט נחתו היישר לתוך האפרכסת שלי, כאשר העיבוד המוזיקלי העוטף אותם עושה את ההבדל בין קריאת שירה למלודיה נכונה. אהבתי.

פרסומת
דניאל, קרני, תמונע. צילום: יובל אראל
דניאל, קרני, תמונע. צילום: יובל אראל

אז אמש, יום א, תחילתו של שבוע חדש, חגגה דניאל את השקת האלבום, עם קהל חם ואוהב, משפחה, חברים, אנשים שהילכו עמה לאורך העבודה על האלבום, עם הרכב נגנים הכולל את רם אוריון בגיטרה חשמלית, יונתן לויטל בגיטרת בס, לוי בן ברוך בקלידים וחגי שלזינגר על התופים, באווירה אפלולית מה עם תאורה המסתירה יותר מהנגלה, משאירה אותי ואת הקהל להתענג על השירה והצלילים.

דניאל יודעת מה היא רוצה, דניאל משיגה את תשוקתה, ואנחנו פשוט נהנים מהתוצאה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

פרסומת

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button