לילה בתל אביב

מסע לילי בין מועדונים, נפתח עם זמרת השרה על לונדון, ומסתיים עם זמר המרקיד את הבלקן, מהרדיו עד הפאסאז', 14.10.2013. דיווח מצולם של יובל אראל

בלקן בפאסאז', מועדון הקצב. צילום: יובל אראל

בלקן בפאסאז', מועדון הקצב. צילום: יובל אראל

מסע לילי בפתחו של שבוע חדש, רק יום שני אבל העיר העברית הראשונה שוקקת חיים לאחר שהשמש צוללת אל תוך הים, בצפונה של העיר, מאחורי הקשת שבענן, חוגגת אחת מהוותיקות שבזמרות ארצנו את השקת אלבומה החדש, במרכזה של העיר, על הקו האורבני בין יודלוי לגנרל אלנבי אני עושה את צעדי.

פותח את הלילה במדרגות השחורות המובילות אל מעמקיו של הרדיו, EPGB, יודלוי פינת שד"ל, שם חוטף כמה תמרים לחים וכוס בירה, המקום מתחיל להתמלא אט אט בקהל, אני פוגש באיטן, הדרכים שלנו מצטלבות, המזל שלנו גם עובר בקווים מקבילים מה, שנינו חווינו כל אחד לחוד את אותה חוויה, אני חוזר בזיכרון לאחור – רכיבה על אופניים בעיר, לפתע התנגשות, תאונה, רכב מגיח משום מקום ומעיף אותך לכל הרוחות, בי"ח, חבלות, פציעות, טיפול נמרץ, מורפיום לוריד, התאוששות, תהליך שיקום וחזרה למסלול החיים עם צלקות בנשמה ובזיכרון.

איטן ברדיו. צילום: יובל אראל

איטן ברדיו. צילום: יובל אראל

אני מתעורר בחזרה למציאות, כן, הערב, הלילה, איטן סלומון, כבר אמרו כולם, הבת של ניצה שאול, שחקנית, היא בדרך הארוכה לקראת השקת אלבום בכורה, שלה, גיל לואיס בתמונה, המפיק. איטן, בוגרת בית הספר רימון, מוזיקאית צעירה אך בשלה, היא יודעת בדיוק איך לסחוף את הקהל עם מוזיקת פופ איכותית ושנונה. אני מוריד את מבטי לעבר הפליי ליסט המונח על הבמה הקטנה והצפופה ברדיו, עובר על שמות השירים, כן, יש כאן אלבום מלא ומגובש, שני סינגלים כבר שוחררו להאזנה, "שיר האודישנים" ו"אם את הולכת" איטן עומדת לבצע את השירים הלילה, וזה מתחיל, מלווה בשני נגנים בהרכב, על הקלידים, המחשב, המלודיקה והקולות – איתי שטרית, על הגיטרות והקולות – אלעד מרום, הרדיו הוא מקום נחשב בסצנה, אם אתה מוערך, אם אתה צריך לעבור את המסלול האורבני בדרך להכרה, הרדיו (EPGB) זו אחת התחנות, עוד הרבה לפני שתנסה לנחות בזאפה האקסלוסיבי, יש את הדרך הזו שעוברת הרחק מהריאליטי, אבל ישר ללא חומות וגדרות, לקהל המקומי. לקחתי מאיטן את הסיפור שלה עם לונדון, לא, אין זו לונדון שאינננה מחכה, כמו בשירה של חווה אלברשטיין, לונדון של איטן היא סוג של בית, מחוזות ילדות, שם גדלה בילדותה, שיר מתוחכם, פופ איכותי, לבטח ישוחרר בקרוב כסינגל, אני מקדים את הזמן, איטן היא תופעה בנוף המוזיקלי הישראלי, הרווחתם…

מחוגי השעון מתקרבים לשעה 23:00, לא, אין כאן סיפור סינדרלה ודלעת, אני מחשב את המרחק והזמן, תוך כמה צעדים יקח לי להגיע לתחנה הבאה בעיר, אלנבי שוקק חיים בחלקו הדרומי, היפסטרו בארים משובצים לאורך המסלול, אני עובר בדרך בפורט סעיד, צמוד לבית הכנסת הגדול, המקום עמוס, הקונספט כאן הוא אחר, אחרי שהתדר סיים את עונת הקיץ, הקהל עובר לכאן, מעבר לאלכוהול והאוכל (מי אני, אייל שני אני…) יש כאן קיר אחד שלם המוקדש לתקליטיה, דברים נדירים, מסודרים לפי סוגות ונושאים, אייל גולדמן מתקלט, שולף עטיפות ביזאריות, של זמרים ארצישראלים שהיו ונגוזו, עברית, אני ממשיך הלאה, יורד במדרגות של אלנבי 94, שם למטה, מתחת למדרכה, היכן שבזמנים אחרים פעלו שלל חנויות, גם תקליטים, גם אחרות, כיום המקום, סוג של פאסאז', אולי אחד הוותיקים ביותר בעיר, מתעורר לחיים, יש שאומרים לי כי הוא סוג של אח, בן דוד לרדיו, פעילויות מקבילות, גם האנשים..

יותר מוקדם היום שמעתי שמועדון הקצב של אביהו פנחסוב יופיע כאן, גילוי נאות – עדיין לא ראיתי את מועדון הקצב, את אחת ההופעות המוצלחות שלהם ביפו, בחדר הקטן של אנה לולו החמצתי, אבל פידבקים כבר הגיעו לאוזני, חפלה בלקנית יוונית יוצאת דופן בשמחתה, אסור להחמיץ.

הקהל, כאילו ומישהו נתן את האות, זורם פנימה, אני מצליח לארגן כמה בירות וקישואים בגבינה (מי אני, אייל שני אני?…) פוגש את רביד כחלני וצמותיו הארוכות, רביד שחזר לא מזמן ממסע הופעות מוצלח במקסיקו ערך במוצאי שבת חגיגה עם ההרכב שלו ימן בלוז בזאפה, אירח את מרגול, זו שחוזרת כעת למרכז הבמה, הוא מספר לי שביום שני הבא, 21.10. יופיע כאן, בפאסאז', תרשמו מיד ביומן, יאללה, את האיוונט הזה אסור לכם להחמיץ!! יש כאן עוד דמויות קבועות, לירון עמרם, ליר בנדיקט, מוזיקאים אוהבים את הפאסאז'.

החגיגה מתחילה, אביהו, מיקרופון בידו, לצידו אלייב בדרבוקה מתחילים לעורר את הקהל, להכין אותו לחגיגה, מועדון הקצב כולל את אביהו לנדוור – זמר נשמה, מרק פנחסוב בגיטרה חשמלית, הם השניים המהווים את השם אביהו+פנחסוב, ולצידם כל מועדון הקצב חיים רומנו (פאקינג חיים רומנו הגדול!!!) בבוזוקי וגיטרה חשמלית, צביקה אלייב (הו הו, משפחת אלייב!!) בכלי הקשה בוכרים, ניצן אייזנברג בגיטרת בס, טל כוכבי בתופים, ואבישג אור אפרתי -רקדנית הבטן. הם מגדירים את עצמם כסוג של רוקנ'רול יווני צועני רומנטי מקורי ובועט.

ואז הם עולים, חברי מועדון הקצב, תופסים אט אט את מקומותיהם על הבמה, החפלה מתחילה, אביהו, מלא אנרגיות, מרים את המקום באוויר, חצי גורן של קהל מול הבמה, לצידו הרקדנית, חלק בלתי נפרד מהמופע, אביהו בעצמו מענטז, מזיז בטנו מצד לצד, שר, יורד מהבמה אל תוך הרחבה בפאסאז', רוקד עם זו, רוקד עם האחרת, רוקד עם השלישית, הוא יודע לעשות שמח, הקהל דלוק, מצלמות, סמארטפונים באוויר, פלאשים, כאן ממש מתחת למדרכה של אלנבי החגיגה הבלקנית יצאה לדרך, שורה ארוכה של שירים, הרבה בוזוקי של רומנו, טוב הוא גדול, וותיק, מעמודי התווך, עם כל הוותק והכבוד, לא לוקח את אור הזרקורים, עשה את שלו בחן ובמקצועיות, אין כמו צלילי בוזוקי כדי להחזיק מוזיקה שכזו, אביהו יורד שוב אל הקהל, עם אבישג, כעת הוא זורבה, זורבה היווני, השיר ההוא מהסרט ההוא, אנטוני קווין לא ראה מימיו קהל במעגל מתחת למדרכה של אלנבי, לרגע נדמה שאנחנו בטברנה באחד מאיי יוון, רגליים מונפות הצידה, זרועות חובקות כתפיים, המעגל מתרחב, נע קדימה ואחורה, לצדדים, לפי הקצב ההולך ומתגבר, מהיר יותר ויותר סירטקי מטורף, אביהו עדיין במרכז עם הרקדנית, אבישג, באקסטזה, סיבוב ועוד סיבוב, והשירה ממשיכה, מיקיס תאודורקיס ידע לכתוב מוזיקה אמיתית, עכשיו אני מבין מה החמצתי אז, כשלא הגעתי לאנה לולו..

מועדון הקצב והרקדנית של ישראל. צילום: יובל אראל

מועדון הקצב והרקדנית של ישראל. צילום: יובל אראל

אתם חייבים זאת לעצמכם, חפלה של מועדון הקצב הבלקני הזה היא מאסט, חייבים לסמן וי על מופע שכזה וכמה שיותר מהר, זורבה לא יחכה לכם, הוא ממשיך בצעדי ריקוד הלאה, תעקבו, תסמנו ותגיעו…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהלילה

וידיאו – איטן

וידיאו – מועדון הקצב

4 תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s