יום שלישי, ספטמבר 8, 2026

פליסיאנו – קול פעמונים ואצבעות זהב

חוזה פליסיאנו במופע בהיכל נוקיה, מיטב הלהיטים ויצירות לטיניות לצד תזמורת הסימפונט של רעננה, 10.10.2013, נכח, האזין וצפה, צילם ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגפון" עיתון עצמאי ברשת.

חוזה פליסיאנו , זוכה 2 פרסי גראמי היה בין האמנים הראשונים שחצו את גבולות המוסיקה הלטינית והתברג לצמרת המוסיקאים הבינלאומית.

כישרון, מזל ואם שלא ויתרה הובילו את חוזה פליסיאנו, בן 68 מפורטוריקו לנסוק אל העולם המוזיקלי הבינלאומי כגיטריסט, זמר ומלחין שנולד לעולם עיוור לחלוטין. עובדה שלא היוותה מכשול לכשרונו המוזיקלי כאשר כבר בגיל רך החל לנגן בכלי נגינה שונים ולהאזין לתקליטים רבים.

בגיל 18 כבר השיק את אלבומו הראשון ולאחר מכן התפרסם בביצוע גרסאות כיסוי לטיניות לכמה להיטים של אותם ימים כשירם של הדלתות " Light My Fire" ועוד.

אני שגדלתי על שורה ארוכה משיריו לא חשבתי להחמיץ את ההזדמנות כשנודע לי כי הוא מגיע לתל אביב למופע. ואכן הערב, יחד עם ארבעה וחצי אלף צופים התמזל מזלי לצפות ולהאזין מקרוב לאיש בעל קול הפעמונים ואצבעות הזהב, חוזה לא מש ממקום מושבו במהלך כל המופע, בין שיר לשיר הוא שופך מחמאות על עם ישראל, על מדינתנו ובכלל כולו קורן מאהבת ישראל, מילותיו "אני אוהב את הארץ הזו, אני אוהב את מה שהיא מייצגת ונאבקת עבורו, אני מגיע לכאן כשליח של שלום, המשיכו במאבק והחזיקו מעמד" הדהדו באולם לקול מחיאות כפיים סוערות, זה באמת נדיר שאמן אורח מביע כל כך הרבה אהבה לעם לבדד ישכון…

מחווה מרגשת הייתה כאשר בין שורות הקהל שמילאו את ה"אורקסטרא", המושבים מול הבמה, ישבו כמה עשרות לקויי ראייה עם כלבי הנחיה שלהם, הם הוזמנו כאורחים למופע על ידי חוזה פליסיאנו, הוא בעצמו עיוור מלידה. לקראת סוף המופע נציג המרכז לכלבי נחיה לעוורים  העניק לו תעודת הוקרה ומצידה האחורי כתב ברייל…

אז מה היה לנו במופע? שעה ומחצה עם שורה ארוכה של שירים, ביניהם כמה מהלהיטים המפורסמים ביותר -"Rain", "Light my Fire", " Qué Será" ו- "California Dreaming". תזמורת סימפונט רעננה שעטרה את שיריו בכלי מיתר, קהל שהתרווח במופע מענג ואיכותי, הרחק מההמון הסואן.

קוראים לזה קולטורה, אני מכנה זאת הגשמת חלום של ילד, הילד הזה הוא אני…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידיאו

הכי חדשים

כשהפיוט פוגש את הרוק הישראלי

אשר חגי תשרי בפתח, אנחנו עומדים להיכנס אל עשרת ימי התשובה. על פי המסורת היהודית, זהו הזמן...

משאירים מקום לחיבוק חדש: COLLECTIVE X מחדש את אבטיפוס

לפעמים שיר מוכר אינו זקוק לעוד ביצוע, אלא לעולם חדש. זה בדיוק הכיוון שבחר שרון קובי. תחת...

השחקן אילן דר הלך לעולמו בגיל 89

השחקן אילן דר, מאושיות הבמה והמסך בישראל, הלך היום לעולמו בגיל 89. דר גילם עשרות רבות של...

גוף, כוח ונפילה: עדי בוטרוס וסתיו סטרוז׳ בוטרוס בסוזן דלל

שני ערבים רצופים, שני יוצרים ושתי יצירות שמעמידות את הגוף במבחן. עדי בוטרוס וסתיו סטרוז׳ בוטרוס מגיעים...

הקאמרי מצדיע למצטייני השנה

הבוקר נערך בתיאטרון הקאמרי טקס הענקת הפרסים למצטייני השנה. הטקס הפנה את הזרקור אל השחקנים, הבמאים והמחזאים...

הקהל בחר באמה, אני בוחר ברננה חובב

לאורך העונה השישית של “דה וויס ישראל” עקבתי אחר הקולות, הבחירות והכיסאות המסתובבים. שמעתי זמרות מצוינות, זמרים...

הערה 1

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא