דיווח מהשטח

חריגות בועדה

מופע צהרי שישי, חינם, ועדת חריגים מחממת מנועים ומחדדת עפרונות לקראת השקת האלבום, מצטרפים – לילה ואד טרנר. יובל אראל הגיע לחזית העממית וצלל אל המרתף, לבונטין7. תמונות וקולות.

ועדת חריגים, לבונטין7. צילום: יובל אראל
ועדת חריגים, לבונטין7. צילום: יובל אראל

חברי ההרכב ועדת חריגים מחממים מנועים לקראת השקת האלבום החגיגית במופע טרום השקה בצהרי שישי בלבונטין7, המופע פתוח לקהל הרחב ללא תשלום, מופע ההשקה הרשמי של אלבום הבכורה "העולם אבד מזמן" יערך במועדון בארבי בתאריך 20.08.2013 ויעלה לכל ראש סכום השווה לארבעים שקלים למקדימים להזמין וחמישים שקלים להיפסטרים המחליטים ברגע האחרון.

אז מה היה? בזמן שחברי הועדה התכנסו בחזית העממית, סוג של מזנון פועלים טבעוני שנפתח בצמוד ללבונטין, מזכיר מאוד חדרי אוכל של קיבוץ, בסיס טירונים או בית יתומים עם ערימות של ירקות המונחים בצד ותעריף היקר במקצת ממחירי יפו אך עדיין זול בהרבה ממרכז תל אביב וצפונה בסקציית החומוס פול פלאפל (ירוק) סלט צ'יפס שתיה, החל במרתף המופע המקדים של צמד הבנות אבישג כהן רודריגז ומאיה פרי אקא "Laila" שירי עצב והבנה, דיכאון וסופהעולם הנסמכים על גיטרה חשמלית אחת עשירה באפקטים ומערכת תופים המופעלת בידי נערה השקועה רוב הזמן בתוך התופים ומעת לעת נושאת קולה בשירה, סופהעולם אמרתי כבר במשפט הזה?..

פרסומת

בשעה ארבע, בדיוק לפי ההצהרה באיוונט  (שעה+ שוטף כמקובל במחוזותינו…) עלו חברי הועדה לבמה, מגובים או מחוזקים בחבר נוסף, קוסטה קפלן מלהקת חיה מילר שעומדת להשיק אף היא אלבום בכורה ובכלל גיטריסט המשתלב בהרבה מאוד הופעות כשחקן חיזוק, נראה שעבר את הועדה בהצלחה כחריג מאושר ובעל תו תקן. הועדה הציגה סט של שבעה שירים, רובם ישולבו באלבום הבכורה, היו גם כמה חריגים (איך לא, ועדה…) שלא אושרו לפרסום באלבום, בטח יקבלו סיכוי נוסף בשנה ב'…

היה כאוטי, היה גיטרות, היה די שונה, הועדה, המצהירה על השפעות מוזיקליות של שנות השמונים והתשעים מהרכבים שאבדו מהעולם כ"פלסטיק ונוס" (בהגדרת הנויז) ו"להקה רטורית" (יש להם אפילו שיר על יוסי אלפנט), כבר הספיקה להתוות את הקו המוזיקלי שלה במהלך השנה האחרונה

את החתימה לארוע הובילו שלושת חברי אד טרנר והדנילוף סנטר שניסו לפרוץ את עור התוף של הנוכחים במרתף, כשעלו הדציבלים חתכתי לאויר הפתוח…

פרסומת

לחצו לצפייה בגלריית תמונות ממופע

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: