יום שני, אוקטובר 26, 2026

לילה לבן | לילה שחור – White Night | Black Night

לילה לבן בתל אביב, 27.06.2013. מה היה במהלך הלילה? היכן חגגו והיכן לא, הבלוג לא ממש מעוניין לדווח…

גבע אלון מרים את הגבעה ביפו. צילום: יובל אראל
גבע אלון מרים את הגבעה ביפו. צילום: יובל אראל

האמת שלא ממש בא לי לכתוב על הלילה הלבן, הכל בגלל אירוע אחד שהאפיל והשחיר את לובנו של הלילה, אמנם אני הגעתי בזמן לגן הפסגה ביפו העתיקה, שם הופיעו חברי אלקטרה, הרכב צרפתי בשם Brigitte שצמד הזמרות שלו עשו דיסקו ביפו, גבע אלון שנתן שואו מאממממם! כולל ביצוע לשירים של הרכב האולד סקול The Flying Baby, שאוטוטו מתאחדים, ובכלל חרשתי אחר כך למקומות נוספים והצצתי לבארבי למסיבה של בום פם, המשכתי גם אל תוך הלילה בחגיגת אינדי שמינדי בלבונטין7, אבל רק נקודה אחת, לא מובנת ולא מוסברת מעיבה על הכל – סגירת המסיבה של ארוע "לילה שחור" בדרום תל אביב.

המסע הלילי שלי הוביל לרחוב צ'לנוב פינת מטלון על מנת לתפוס כמה צילומים מהחגיגה התימנית שאמור היה לככב בה יהודה קיסר, אולם להפתעתי הייתה נוכחות די דלילה של כמה עשרות בלבד, וכאשר החלו ריקודים בתוך בית "אחותי" דיווח לי אופיר טובול, איש "קפה גיברלטר" ותקליטן הארוע כי המשטרה פשטה על המקום ואלצה אותם להפסיק את הפעילות, יהודה קיסר שטרם עלה להופיע נאלץ לארוז את ציודו ולעזוב.

בנקודה זו ראוי לציין כי ברחבי העיר התקיימו מסיבות רבות הן בבתים פרטיים (שמעתי וראיתי) והן במרחב הציבורי, לדוגמא שדרות רוטשילד ואזורים אחרים, כל הרחובות הראשיים וכמה מהצדדיים היו עמוסים בבליינים עד השעות הקטנות, מאוד מוזר כי דווקא לארוע שצביונו הוא מחאה כנגד הממסד העירוני שלטענת מארגני הארוע מפלה את אזור מגוריהם לרעה, מגיע כח משטרתי ומפסיק את החגיגה.

בית אחותי, חוגגים למרות הכל. צילום: יובל אראל
בית אחותי, חוגגים למרות הכל. צילום: יובל אראל

כך דיווח אופיר טובול בעמוד הפייסבוק שלו – "פתאום, לפני שאפילו התחלנו, באו כעשרה שוטרי מגב עם קצינים, הוציאו את כולם מבית אחותי ללא צו, סגרו את המקום ואנחנו כרגע בחוץ. כל הציוד שלי ושל יהודה קיסר בפנים נעול. מטר מפה סמים, זנות ואלימות בכל מקום אבל מטריד את המשטרה מסיבה קטנה וצנועה בדרום. כל תל אביב מסיבות אבל כאן אסור. שולה קשת ומשה כהן עוכבו לתחנה. לתפארת העיר הלבנה".

זאב זינריך צילם את ההתרחשות, לחצו לצפות בגלריית תמונות,  "כח העם" תיעדו בוידיאו תגובת אחד הנוכחים.

ביומן משטרת מחוז תל אביב נרשם האירוע כדלקמן (זהו ציטוט שהועבר ממקור אמין במשטרה) רחוב מטלון 70 ת"א,  "בבית אחותי" ארוע לילה שחור – התקהלות בלתי חוקית של כ 50 איש שפוזרו ע"י השוטרים, עוכבו 2 חשודים בגין הפס"ד והקמת אירוע ללא רישיון המשך טיפול חקירות".

התגובה הרשמית של דוברות משטרת מחוז תל אביב – "מדובר במסיבה שלא קיבלה רישיון ומהווה סכנה לשלום הציבור וביטחונו. נציגי המשטרה פנו למארגנים מבעוד מועד להסדיר את הרישיון, אך נענו בסירוב".

בשורה התחתונה נשארה בלתי פתורה השאלה – האם בלילה שכזה, המוכרז בידי הממסד המנהל את העיר, קרי העירייה, במסגרתו מאות שוטרים מועסקים בשמירת הסדר הציבורי, הכוונת תנועה ואבטחת החוגגים היה מקום לנקוט בפעולה כגון זו כנגד המסיבה הזו, שהייתה בסך הכל מסיבה אחת מתוך עשרות שהתקיימו בעיר?…

אז ניסיתי לבדוק ומסתבר כי למטבע תמיד יש שני צדדים, בדיקה נוספת שערכתי במשטרת מחוז תל אביב הובילה למידע כי מספר ימים בטרם ארועי לילה לבן, משטרת מרחב יפתח, האחראית לתא השטח בו נמצא בית "אחותי", פנתה להנהלת המקום על מנת שיגיעו להסדיר את תנאי הרישוי עבור קיומו של האירוע  "לילה שחור" שהיה אמור להכיל כמות קהל מרובה ואף לגלוש אל הרחוב, ככל הנראה, מטעמים השמורים עימם, בחרו בבית אחותי שלא לשתף פעולה על מנת לסגור את הקצוות הללו, זו הייתה טקטיקה שגויה, ובנקודה זו אסביר בעצמי מדוע – כזכור, בזמנו התקיימו אירועי מסיבות רחוב בתל אביב הן ברחוב הרב קוק והן בשכונת פלורנטין, מסיבות שהלכו ותפסו נפח, בשלבים מסויימים שתפה המשטרה יחד עם גופי חירום אחרים, דוגמת מד"א וכב"א פעולה עם מארגני הארועים הללו, חלקם באופן חצי ספונטני, כאשר ההתרחשויות הללו גלשו מעבר ליכולת הקיבולת של האוכלוסיה עצמה ונוצר חשש לשלום הציבור אכפה המשטרה את ההחלטות שלא לאשר קיומם של ארועים שכאלו.

שוב, לדעתי האישית, אותה חלקתי עם כמה אנשים היום, לו היו מנהלי בית "אחותי" ויוזמי האירוע "לילה שחור" בוחרים לתאם החגיגה מול המשטרה, לדאוג לסדרנים מתנדבים (שלא תהייה גלישה לכביש ברחוב צ'לנוב שמהווה נתיב תחבורה פעיל בלילה), לדאוג להמצאותו של חובש מוסמך במקום לכל צרה שלא תהיה, קיים סיכוי סביר ולמעלה מכך כי הארוע היה מאושר מבחינת המשטרה, אולם הדבר שהיה בעוכריהם הוא התרבות האנרכיסטית שאינה דוגלת בתיאום או פעולה לצד הממסד.

התוצאה כאמור הייתה סגירת המסיבה לפרק זמן מסויים, עיכוב מנהלי המקום לשיחה בתחנת המשטרה והקטע הכי מבאס – יהודה קיסר ונגניו התקפלו מהמקום כי לא רצו להתעמת מול הרשות, לא היה כאן ניצחון לאף אחד מהצדדים אלא המשך הנצחת המצב של תחושת קיפוח, ויתכן כי זה מה שתוכנן מראש…

אז בסופו של דבר אני משאיר לכם כאן גלריית תצלומים מהמקומות שעברתי בהם במהלך הלילה

וגם שני קטעי וידאו

מאמר קודם
מאמר הבא

הכי חדשים

דורון בוטניק בשביל צדדי אל אלוהים

דורון בוטניק מעולם לא הלך בתלם. הכרתי אותו לפני יותר מעשור בסצנת האינדי של דרום תל אביב,...

נובמבר רוקד: אהבה, כאב וזהות

חודש נובמבר מביא לבמות המחול בישראל שורה של יצירות מסקרנות. אהבה ואובדן, זהות ושייכות, גוף ונפש עומדים...

אלכס ליבק: האיש שלימד אותי להתבונן

מהעיתון אל קירות המוזיאון בשנות השמונים זנחנו, כמו רבים אחרים, את "מעריב" ואת "ידיעות אחרונות". את מקומם תפס...

מי באמת אשם? פיטר גריימס מגיע לאופרה

מה קורה כאשר חברה שלמה מחליטה שאדם מסוים אשם, גם כשהעובדות מספרות סיפור אחר? האם חשד הופך...

בוי ג'ורג' שולף עוד הפתעה: עופר ניסים מצטרף לחגיגה

נראה שבוי ג'ורג' לא מתכוון להסתפק בנוסטלגיה ללהיטי האייטיז. כוכב הפופ הבריטי, שישוב לישראל בתחילת נובמבר לשתי...

שחר אבן צור ופיטר רוט משחררים את החיות

מי שמכיר את שחר אבן צור מהבמות של מוניקה סקס, יודע היטב שמדובר במוזיקאי שלא נח לרגע....

5 הערות

  1. המסיבה לא הייתה בבית, אלא בחנות המשמשת כבית אחותי עם קונוטציה לתוך הרחוב, רמקולים כבר הוצבו בחוץ, צפי הקהל היה מעבר לתכולת הבית, גם בשנה שעברה המסיבה נסגרה בידי המשטרה לאחר שפלשה לרחוב, אולם זה לא הנושא.

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא