יום שישי, ספטמבר 4, 2026

דמיונות וזכרונות של לוויתן שמן וגדול

אלבום אחר, גישה אחרת, צלילים אחרים, מוזיקאים מזן שונה, הבלוג מכבד את האלטרנטיבה..

רענן כהן ואלון מלר. צילום: אריק סולטן
רענן כהן ואלון מלר. צילום: אריק סולטן

 גילוי נאות – את רענן כהן, הגיטריסט בצמד Big Fat Whale, אני מכיר זמן רב, עוד מימים עברו עת הייתי תובע משטרתי ולאחר מכן צלם וכתב בלשכת הדוברות המשטרתית בתל אביב, רענן מתפרנס מצילום חדשות, צילומי מגזין, הפקות אופנה ואירועים מסחריים, ועל כן מסלולינו השתלבו בזירות שונות במסלול החיים, את אהבתו של רענן למוזיקה גיליתי באקראי, בשיטוט סתמי באחת מהסמטאות המובילות לשוק הכרמל לפני מספר שנים, רענן ישב שם על שרפרף עם חברים והם נגנו להנאתם. לאחרונה התוודעתי באופן ממשי לתחביבו זה של רענן כמוזיקאי המשלב בין צלילי הגיטרה לסגנונות הג'אז הלטיני, הפלמנקו והצ'יל אאוט.

השבוע הגיע לידי אלבומו החדש – Imagenes y Memorias המבוצע במסגרת הצמד – Big Fat Whale. אחפור ואקדים בעוד כמה מילים ואציין שלדידי נגינה בגיטרה אקוסטית היא סוג של אלוהות לעומת הגיטרה החשמלית, אין ספק כי נגינה ללא אפקטים מהוה אתגר אמנותי ווירטואוזי גדול יותר, זהו ההארד קור, הליבה הבסיסית של תורת הפריטה עלי גיטרה. זכורתני אי שם בשלהי שנות השבעים עת אני חייל בסדיר מגיע לפאב הטחנה (טחנת קמח, טחנת מים, טחנת רוח) במגרשי התערוכה הישנים בפאתי דיזנגוף לצפות במופע של בחור צעיר בשם דיויד ברוזה שהשיק שיר חדש "שיר אהבה בדואי", הסיפור של הגיטרה האקוסטית עליה פרט היה מדהים.

מתברר שרענן סגר את המעגל הזה כאשר דויד ברוזה ליווה כמפיק אותו ואת עמיתו לצמד אלון מלר המנגן על הבס כבר באלבומם הראשון Ocean Minded שלצליליו אפשר להאזיו כאן, בענן הצלילים.

אז מה יש בו באלבום החדש – Imagenes y Memorias ? יש בו הרבה מאוד אהבה למוסיקה, יש בו הרבה מאוד השקעה של זמן, כישרון ומחשבה נקיה, יש בו הרבה חברים מוזיקאים שמצטרפים פה ושם על מנת להעשיר את הצלילים והאווירה- עמוס הופמן בעוד, ערד ייני בחצוצרה, יותם בן אור בהרמוניקה, בן דגוביץ' וגדי סרי בכלי הקשבה.

האלבום נפתח בקטע מעובד מהלחן של שיר היו לילות שאת מילותיו כתב יעקב אורלנד, הלחן של מרדכי זעירא מקבל כאן משמעות שונה בעיבוד הג'אזי שעשו רענן ואלון. שאר הקטעים, שדרך אגב כולם אינסטרומנטליים, הנם יצירות מקוריות, חלקן משותפות עם מלחינים אחרים.

הצליל הנקי המאפשר לפריטה על הגיטרה לצד הבס, החצוצרה והעוד בשירים המסויימים הנו חווית האזנה מרתקת, מרגיעה, מעשירה ומעניקה את פסק הזמן הנכון מעלילות היום יום. אכן האלבום הזה מהווה אלטרנטיבה של ממש, לרעש, ההמולה, המהירות, פשוט לצלול אל ים הצלילים המרגיעים.

אז פשוט תאזינו…

הכי חדשים

כשה"גג" מגיע להיכל: ג'ירפות חוגגים 20 שנה לאלבום המכונן

יש אלבומים שמתעדים תקופה, ויש אלבומים שמשנים את מסלולה של להקה. "גג", אלבומם השני של ג'ירפות, שייך...

ברי סחרוף מטפס ב"סולם האהבה"

אמש הופיע ברי סחרוף במתחם קו רקיע. במהלך הערב הוא שמר הפתעה קטנה לקהל. סחרוף הכריז כי...

טליה דנציג חזרה הביתה עם אלבום בכורה

ישנם אלבומים שנולדים באולפן ומסתיימים באוזניות. אחרים דורשים במה, קהל ולהקה שמכירה כל נשימה. "תחזרי הביתה", אלבום...

העיניים שרו, הלב נשם: יהודה פוליקר חזר אל אלבום המופת

הערב עלה יהודה פוליקר על בימת היכל התרבות בתל אביב. הפעם הוא הגיע עם המופע "עיניים שלי – 40 שנה". הקהל שמילא את האולם קיבל מסע מוזיקלי שנמשך כשעתיים. המסע נע בין יוון, הרוק הישראלי והסיפור האישי של פוליקר. לצדו התייצב הרכב מורחב בן 11 נגנים. יחד הם העניקו לשירים הוותיקים צליל עשיר, חגיגי ומלא […]

כאן פותח עונה: השירים, הקולות והרגעים הגדולים חוזרים למסך ולרדיו

תאגיד השידור הישראלי חשף אמש את התכנים שיעלו במהלך השנה הקרובה. האירוע נערך במרכז השידורים של כאן...

החיים עצמם: קוקו מאילת ומשפחתו נכנסים לריאליטי

קוקו מאילת מוכר היטב לאוהבי החפלות והמוזיקה הים־תיכונית. אחרים מכירים דווקא את החיקוי שיצר אסי כהן ב"שידורי...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא