יום ראשון, אוקטובר 25, 2026

טטרן בא העירה

מופע הרכב הפיוז'ן המקומי טטרן במועדון האזור, תל אביב, 16.05.2013. נכח, טעם והבין – יובל אראל.

טטרן באיזור. צילום: יובל אראל
טטרן באיזור. צילום: יובל אראל

את השם טטרן שמעתי כבר לפני זמן רב, אולם, במירוץ אחר ההופעות הם תמיד היו במרחק נגיעה, בכל הזדמנות שתכננתי להגיע להופעה הקרובה למקום מגורי קפץ משהו אחר ששינה את התוכניות, כך עבר זמן רב ועדיין ביומן מסומן השם טאטרן כמשימה שלא בוצעה…

לפני מספר ימים כשנודע לי על מועד המופע הבא במועדון האיזור עשיתי הכל כדי לשריין את הערב על מנת להגיע למועדון ולצפות בהרכב, את ההילה שנקשרה סביב ההרכב כבר הספקתי לבחון, כתבות פה ושם על המופעים, במועדונים שונים בעיר, מחוצה לה ואף בפסטיבלי האינדי שמינדי למיניהם.

אז ממש כבר הייתי להוט לראות ולשמוע את ההרכב במופע חי, לראות את השלישיה – תמוז דקל עם הגיטרה החשמלית, אופיר בנימינוב וגיטרת הבס ודן מאיו על התופים. כל כך להוט הייתי שלמרות שהרכב המשפחתי לא היה ברשותי הערב הכרחתי את עצמי להמתין לאוטובוס, לרדת בתחנה הקרובה ולשרך דרכי בסמטאות עיר המכוניות שבין בית מעריב לרחוב המסגר בואכה מועדון האיזור.

האיוונט בפייסבוק דיבר על פתיחת דלתות בשעה תשע בערב, תחילת מופע בשעה עשר, עלינה?…לפני התקרבות המחוגים לשעה אחת עשרה לא טרחו חברי ההרכב לצאת מחדר האומנים לאולם הרחב, הקהל שנהר בכמויות, כמויות, שטף את הרחבה לפני הבמה, אחד אחד התיישבו על רצפת הפרקט ברי המזל, האחרים, המאחרים, הסתפקו בעמידה במעברים, צפוף צפוף עד החלק העליון של המועדון סמוך לבר, כן, כבר סיפרו לי שיש להם קהל רב, אותו צברו ובצדק בסבב הופעות ששמען עבר מפה לאוזן, אומרים עליהם שהם תופעה בלתי מוסברת, מניין צמח הבאז הגדול הזה שהצמיח קהילה כה גדולה להרכב כה עלום?

פיוז'ן טהור, טטרן. צילום: יובל אראל
פיוז'ן טהור, טטרן. צילום: יובל אראל

ואז זה החל, שעה לפני חצות, עלו השלושה – תמוז, אופיר ודן על הבמה המעוטרת בשטיח והחלו לעשות את מה שהם יודעים, לנגן, שהרי ההרכב הזה לא בנוי למיקרופונים, אין כאן שירה, נגינה נטו, וכשזה החל, והצלילים והמבנה המוזיקלי זרמו, הבנתי, אמרו את זה קודם, לפני, לפני כמה עשרות שנים, כן, ההשפעות של הפיוז'ן שיצק ג'ון מקלפלין עם תזמורת המהווישנו מתפרצים כעת מחדש, צלילים שכמעט ונעלמו מפאת שפע הקטגוריות והז'אנרים החדשים הצצים מידי יום, הפרייסטייל הבסיסי הכל כך פרוע ונינוח חזר הפעם לקדמת הבמה, ביצועים פתוחים, משוחררים מעכבות, מחוקים, ממחיצות, ואני ממשיך לזהות השפעות הטמונות עמוק בתוך הצלילים, גיבור הגיטרה סנטנה שעשה את הרוק הלטיני, מייק אולדפילד שהמציא את הפרוגרסיב המנדנד, החוזר בריטואל על עצמו, כל כך הרבה גורמים שכמעט אפסו מהעולם המוסיקלי בשל השיטפון המתרגש עליו קמים לתחייה כעת, לא, זה לא האכזריות המוזיקלית המתפרצת של טייני פינגרז, לא זה לא הגרוב של כל ההרכבים המגיעים לכאן לג'אמים אחר חצות, לא. זה לקח לי בדיוק עשרים דקות להבין, לתמצת ולהמשיך הלאה.

טטרן הם תופעה מתפתחת, הצלילים שלהם הם פיוז'ן טהור, סוג של יצירה חייה ונושמת.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידיאו – שש דקות מהמופע

הכי חדשים

השמש עולה מהסהרה: גיל רון שמע וחיים לרוז משיקים את SHAMS PROJECT

יש משהו מרתק במוזיקאים שבוחרים לעזוב את האולפן הממוזג, את המחשבים ואת הנוחות המוכרת, כדי לחפש השראה...

המוזיקה חוזרת לכיכר החטופים

שוב שרים בכיכר כיכר החטופים בתל אביב כבר ידעה אינספור לילות שבהם המוזיקה הייתה חלק בלתי נפרד מהמתרחש....

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

רוברטה גמבריני מגיעה לישראל: שתי הופעות, ערב אחד וחגיגה של ג'אז

יש תקופות שבהן המציאות הישראלית אינה מותירה לנו רגע אחד של מנוחה. הבחירות המתקרבות, המתח הציבורי והשיח...

כשהבלוז יורד אל תוך הלילה: ניקי האריס תפתח את עונת הג'אז החם בישראל

ש משהו בבלוז שמעולם לא נזקק לתפאורה נוצצת או לאפקטים מיוחדים. לפעמים מספיקים קול אחד, גיטרה שמדברת...

כשהגוף מתחיל לדבר: שלוש יצירות מחול בין אימהות, אמת ומוזיקה

יש משהו מסקרן במחול העכשווי דווקא כשהוא חורג מגבולות התנועה המוכרת. הגוף אינו מסתפק בביצוע צעדים לצלילי...

5 הערות

  1. שמע אני מעריץ גדול של תתרן כבר זמן רב והייתי בהרבה הופעות.
    ואני חייב להגיד שההופעה באיזור היייתה לא טובה! (אפילו אם אתעלם מטעויות טכניות ): סולואים חלשים, הקטעים "המשתנים" היו לא מלוטשים, ובכללי לא היה טוב. {כמובן שאני מדבר באופן יחסי להופעות האחרות}
    (דן עשה את עבודתו נאמנה).
    אני מקווה שההרכב יצליח ויניב פירות כמו שאני מאמין שיקרה.

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

המוזיקה הישראלית יוצאת לעולם: פסטיבל החשיפה הבינלאומית 2026

כשהמוזיקה הישראלית פוגשת את העולם לא בכל יום מגיעים לישראל אנשי תעשיית מוזיקה בינלאומיים כדי להקשיב למה שקורה...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא