השכול מתנחם בשירים

זוכרים את חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה בטקס "שירים בכיכר" בתל אביב, ערב יום הזיכרון התשע"ג, 14.04.2013. נכח, צילם, תיעד ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגפון" עיתון עצמאי ברשת.

כמידי שנה במסורת כואבת של שנים רבות התקיים ביום ראשון, ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, טקס "שירים בכיכר", המהווה טקס מרכזי של עיריית תל-אביב – יפו, זהו אירוע מוסיקלי מרגש לזכרם של הנופלים במלחמות ישראל, במהלכו נוטלים חלק שורה מכובדת של אמנים.

הטקס השנה עמד בסימן מחאה לאחר שנציגי ארגון "יד לבנים" פנו לעיריית תל אביב בדרישה למנוע מיזהר אשדות ועברי לידר ליטול חלק בטקס והמופע בנימוקים כי עברי לידר שירת שירות צבאי מקוצר ואילו יזהר אשדות פרסם שיר מחאה "עניין של הרגל" השנוי במחלוקת.

אולם, הטקס התנהל כשורה, את המעמד כיבדו נציגי המממשלה – שר הפנים גדעון סער אשר הגיע עם זוגתו, גאולה אבן, המוכרת מהטלויזיה, שרת המשפטים ציפי לבני וראש האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ.

לאחר דברי פתיחה ובהמשך גם כמה מילים מפי ראש עיריית תל אביב רון חולדאי שציין כי קל יותר לחוות את הכאב יחד, עלה יהודה פוליקר, זמר המייצג שכול ויגון בשיריו וביצע שני שירים – "קצר פה כל כך האביב" לפי מילותיו של דודי גרוסמן ואת "כשתגדל" אותו כתבו והלחינו פוליקר יחד עם יעקב גלעד.

בין שיר לאמן הוקרנו קטעי וידיאו בהם מספרים בני משפחות נופלים על יקיריהם, סיפורים מצמררים, אשר חיברו את הקהל הרב, שמנה כמה אלפים ולמעלה מכך, בכיכר לשותפות גורל ויגון.

אז מי היה בטקס?

פוליקר אמרתי, אחריו סיון טלמור, בשירם של יוני רכטר וענת גוב "יש אי שם", עברי לידר בשירם של אהוד מנור ויאיר רוזנבלום "גשם אחרון", ארז לב ארי בשירם של נתן זך וחנן יובל "כשצלצלת רעד קולך", משה פרץ בשירם של רמי קלינשטיין ויאיר לפיד (שהשנה הוחלף בתפקיד המנחה בידי ליאור אשכנזי) "שיר אהובת הספן", עילי בוטנר בשיר פרי עטו והלחנתו "מכתב לאחי", יגאל בשן בלוויו של יונתן פרידג' בגיטרה בשירם של עמוס קינן, חיים חפר ושמוליק קראוס "בית בערבה", יזהר אשדות בשיר אותו כתב והלחין יחד עם יאיר ניצני בימי תיסלם – "חצבים פורחים", זאב נחמה וחברי להקת אתניקס בשיר אותו כתב והלחין יחד עם שותפו תמיר קלינסקי "מחר אני בבית", עידן רייכל בשירו של ראובן פוליטי המנוח ובהלחנתו "אימא אבא וכל השאר", את הטקס חתמה הופעתה של ירדנה ארזי בביצוע לשירם של יאיר קלינגר ורחל שפירא "דרישת שלום, ומיד אחריו בצעה את ההמנון הלאומי "התקווה".

לדיווח היבש מה אוסיף הרהור, מידי שנה בשנה חוזרים על עצמם טקסי הזיכרון, כאן בתל אביב ובערים אחרות כאשר הקו המוביל הוא שירים, שירים המנציחים את השכול והכאב על אובדן חיים שנקטפו בהרף אכזריות המלחמה, שירים המנסים לאחד את הכלל בכאב היחידים, בני המשפחה, כאילו והשכול מתנחם בשירים, חלקם של השירים העצובים האלו כבר הפכו לנכס צאן ברזל בפס הקול הלאומי שככל הנראה יימשך גם בשנים הבאות באותו קו, שהרי פיתרון לסכסוך היהודי ערבי אינו נראה לעין…

לחצו לצפייה בגלריית התמונות מהאירוע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151521983069654.1073741858.721654653&type=1

וידיאו