יום שישי, אוקטובר 30, 2026

החגיגה של רוסו וויינברג

מופע השקה חגיגי לשיר All This Love של הצמד רוסו וויינברג, אוזןבר, 14.03.2013, נכח צילם, תיעד ומדווח – יובל אראל.

רוסו וויינברג, אוזןבר. צילום: יובל אראל
רוסו וויינברג, אוזןבר. צילום: יובל אראל

אמנם לא הייתה זו חגיגה כמו החגיגה של באבט, בלי אוכל…אבל כן, הייתה זו חגיגה אמיתית, רוסו, הוא ארז רוסו, הגיטריסט האדמוני של להקת ג'ירפות, אלו עם גלעד כהנא צדק, חותך כאן לכיוון אחר ושונה לחלוטין, רוסו מתאחד עם עדי ויינברג, זמרת בהירת שיער, לכדי צמד יוצר, כותב, מלחין ומבצע לשירים רומנטים, בגוון פולק, מאוד ליריים שעושה את דרכו לאט ובבטחה לכיוון ההצלחה, השיר הראשון שהשיקו All This Love שנחשף כפס הקול המוסיקלי בקליפ פרסומת למותג קאסטרו נחנך אף בקליפ אישי שלהם במהלך השבוע החולף.

עדי ויינברג, אוזןבר. צילום: יובל אראל
עדי ויינברג, אוזןבר. צילום: יובל אראל

המופע שהתקיים אמש בהצגה ראשונה באוזן בר (ממש לפני ערב המחווה לטום ווייטס) טמן בחובו סוג של שואוקייס ראשוני לקהל שמנה כמה עשרות צופים נלהבים, רובם מחוג מכריהם של השניים, ארז מצוייד בשתי גיטרות, חשמלית ואקוסטית לחלופין ועדי עם קסילופון ומצלצלים פתחו את הערב עם הקרנת הקליפ (שכבר מצא את מקומו כאן בבלוג בפס הקול השבועי האחרון) ולאחר מכן בסט שירים, בשפה האנגלית (יש להם כוונות וקריצה אל מעבר לים, זה ברור…), אחד הביצועים כדואט שמשכו את האוזן היה ביצוע מאתגר לשיר של דולי פרטון "דולין", השניים נתנו לשיר הזה פרשנות אישית שלא ניסתה לתייג את השיר מחדש אך הציגה את היכולות הווקליות היוצאות מהם, הרבה התרגשות הייתה באוויר, ובמיוחד על הבמה, קצת בלבול קל, כזה שבין חברים במופע לא רשמי, נסלח.

ארז רוסו, אוזן בר. צילום: יובל אראל
ארז רוסו, אוזן בר. צילום: יובל אראל

לדידו של הבלוג שיאו של הערב היה בביצוע מספר שירים – האחד Bringing You Down, עליו הכריזו השניים כי יהיה הסינגל הבא שישיקו בקרוב (ואתם תזכו לצפות בביצועו החי כאן…), השני היה Stay שאף הוא מהווה פס קול לפרסומת של קאסטרו לאופנת גברים לשנת 2013, (גם הוא ממתין לכם כאן למטה בקליפ), והשלישי היה כמובן סינגל הבכורה All This Love, הצמד בדרכו הבטוחה לקראת השקת אלבום בכורה, הבלוג ממתין בשקיקה…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151471842604654.1073741832.721654653&type=1

וידיאו

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

4 הערות

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...