פס קול שבועי

על החיים ועל המוות עם נדב ברנע

נדב ברנע, מוסיקאי – יוצר וכותב, משיק אלבום בכורה "על החיים ועל המוות", למרות השם הנוראי יש למה להאזין וגם לתמוה..על יוצר, שיריו, אלבומו ומופע מתוכנן.

נדב ברנע. צילום: עודד אשכנזי -  יח"צ
נדב ברנע. צילום: עודד אשכנזי – יח"צ

כן, נדב ברנע, במקור מצפון הארץ, למד מוסיקה במסגרת בית ספר התיכון לאומנויות חוף הכרמל, כאשר עבר להתגורר בתל אביב כבר החל להופיע, לשיר ולנגן במסגרת הרכב רוק, במהלך השנים החל לשקוד על כתיבת חומרים עימם הופיע, בין לבין וכדי להתפרנס הלחין מוסיקה להצגות בתיאטרון המפתח, תיאטרון הזירה, מופעי מחול ועוד. עתה בשלו חומרי כתיבתו והלחנתו לכדי אלבום בכורה עליו שקד יחד עם שורת מוסיקאים מרשימה – רועי דהן המנגן בכל שירי האלבום, הנו חבר טוב והם חולקים את אותם נגנים בהופעותיהם. חמי רודנר שהתארח בהופעה של נדב והפך לחבר וסוג של מורה. נדב מספר – "חמי תמיד שם שצריך. הוא ידע לכוון אותי מאוד במדוייק". כך גם מתחברים נעם רותם, בן ספקטור ואיתמר רוטשילד, כל אחד בדרך שונה, אם בהלחנה או בהפקה ונגינה.

נדב ברנע, צילום: עודד אשכנזי - יח"צ
נדב ברנע, צילום: עודד אשכנזי – יח"צ

תפסתי את נדב לשיחה אודות האלבום, הרקע לכתיבת תמלילי השירים, הלחנים והאווירה המלנכולית השורה בין צליליו אך יחד עם זאת ראוי לציין כי מדובר בתמלילים איכותיים מבחינת השפה העברית, בלחנים שעובדו והופקו לכדי צליל נקי ומדוייק באיכויותיו.

פרסומת

נדב חושף את סיפורו של האלבום – "זהו אלבום שנולד בדרך שונה מהמקובל, קודם החלה כתיבת השירים וההופעות ורק לאחר מספר שנים במהלכן הצטברו שירים, שחלקם סונן, הקהל עצמו גדל ובאופן טבעי נותרו השירים הטובים יותר ואותם לקחתי לאולפן."

הבלוג – מעניין לדעת מהיכן נובעים התמלילים, יש בהם הרבה כאב ומלנכוליות, הרבה לבטים ויחסי אהבה בין שני המינים ומעבר לכך, ישנה קדרות מסויימת שאופפת את השירים, במילים והלחנים, רציתי לדעת מהיכן זה נובע ומה חלקם של המוסיקאים ששותפו בגוון המוסיקלי הזה

וכך נדב מספר על האלבום והתהליך – "מהיכן נובעים התמלילים? זאת שאלה גדולה, זהו אלבום שמתעסק הרבה עם המוות אני חושב. זה משהו שאני מנסה להבין אותו, אמי ז"ל נפטרה והאלבום  נכתב מאוד בצל מחלתה, בהרבה בחינות האלבום מהווה סוג של פרידה ממנה. סוג של התבשלות עם הסופיות שלה. אך יחד עם זאת יש גם הרבה עיסוק בחיים, באהבה, התעקשות להאחז במה שחיי. למרות המוות ובצל שלו ומשם מגיע שם של האלבום, ואני חושב שזה מעבר לכך. במובן של "אני מדבר על החיים ומדבר על המוות"

פרסומת

הבלוג – ממשיך להקשות ולשאול, על השירים "חלמתי בלילה" ו"תני דקה", על כך שכל אחד מהם הוא סוג של שיר אהבה ורגש, הפונה לבן המין האחר, זכר ונקבה, האם זו הכוונה הממשית?

ונדב – "חלמתי בלילה ותני דקה הם באים מאותו שורש. שניהם מדברים על מה שנשאר אחרי שהכל נגמר. פעם מהצד שלי ופעם מהצד שלה, חלמתי שאתה אוהב אותי זה כמו להגיד ״הייתי חוזר על הכל מחדש״.. בהקבלה ביניהם".

הבלוג – אני גם מזהה געגוע עמוק כפי שציינת במילות השיר "שיר ערש", געגוע וסוג של חרדה?

כך נדב, פשוט וקצר – "שיר ערש הוא מאוד ברור.. פשוטו כמשמעו"

האלבום "על החיים ועל המוות" כולל עשרה שירים שנדב ברנע כתב, הלחין ואף הפיק מוסיקלית, נוטלים בו חלק מוסיקאים ידועים – חמי רודנר, נעם רותם, בן ספקטור, רועי דהן ואיתמר רוטשילד בדרכים שונות, אם בהלחנה או בהפקה ונגינה. כמובן שישנה גם נבחרת הנגנים המלווה את נדב בדרך קבע בהופעות ובהקלטה – אילן טננבאום על התופים, ליאור צין, ערן ווייץ וגלעד מאיר על הגיטרות, ישנם גם מוסיקאים נוספים שחברו לשלבי ההקלטה – דן ויינשטין בצ'לו, אליאל קריספי במפוחית, שי ברשישת בבס, מיכאלה שבתאי בקולות.

במהלך התהליך הארוך עד להולדתו של האלבום במלואו הספיק נדב להשיק שלושה שירים – סינגלים לתחנות הרדיו ולרשת – "בדרך מהים", הסינגל הראשון שנולד תוך כדי עבודה משותפת עם חמי רודנר שנטל חלק בהלחנה  – זהו שיר רוק העוסק בניצתו של קשר שאינו מוגדר בלילה תל אביבי, עם שתיית יין זול ואופניים, המבקש להדגיש את הפשטות והמינימליזם שמהווים את הקו המאפיין  בכתיבתו של נדב ברנע לאורך האלבום, השיר מלווה בוידיאו קליפ מעניין.

השיר השני שהושק – "בוקר בוא", אף הוא פרי יצירה משותפת עם חמי רודנר שלקח חלק בהלחנה וההפקה המוסיקלית, עוסק בניקוי ומחיקת טעמם של זכרונות מרים מאירועי הלילה.

את הסינגל האחרון – "חלמתי בלילה" יצר יחד עם רועי דהן, כאן נוגע נדב ברנע, וכפי שסיפר לי – במעין סיפור אהבה המספרת בחורה לבן זוגה, גם שיר זה מלווה בוידיאו קליפ שמציג את הפרשנות כפי שהיא למילים.

נעם ברנע ישיק את האלבום בהופעה חגיגית שתתקיים בתאריך 10.04.2013 במועדון בארבי בתל אביב, נכון לזמן זה נעם רותם ורועי דהן יתארחו בהופעה, נדב אומר כי יתכנו הפתעות (חמי רודנר?…)

לחצו להצצה בתמונות המתעדות את תהליך העבודה באולפן

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.350376671664986.73743.132829550086367&type=3

הקליפים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: