דיווח מהשטח

בדרך לסנטה פה יונתן עוצר באוזן

מופע השקה לאלבומו השני של יונתן כנען "בדרך לסנטה פה", אוזן בר, 26.11.2012. נכח, צילם,תיעד ומדווח – יובל אראל.

יונתן כנען, אוזןבר. צילום: יובל אראל
יונתן כנען, אוזןבר. צילום: יובל אראל

יונתן כנען מתחבר לרוק והפולק האמריקאי בנוסף ללימודיו והשכלתו בתחום המוסיקה הקלאסית ולימודי ניצוח תזמורת וקומפוזיציה, בארץ ומעבר לים. שני התחומים הכל כך שונים ורחוקים זה מזה מוצאים אצל יונתן את הטיימינג המתאים לגעת בכל תחום בזמן הנכון. אחרי זכיה מטעם הקרן לתרבות אמריקה ישראל על הלחנה קלאסית ולאחר יצירת מופע ואלבום "שירים באשדודית" שאף פרוייקט זה זכה להערכה מטעם קרן רבינוביץ, פינה יונתן זמן להפיק אלבום אישי המורכב רובו ככולו מסיפורי מסעות פיזיים בעולם, לצד מסעות המתחוללים בעמקי הנפש.

אלבומו החדש של יונתן, השני כאלבום אישי, מהווה מעין מסע העוסק בהיבטים  שונים של חיפוש אחר בסיס, אחר בית, בית גשמי המלווה בחיפוש מקביל אחר הבית הרגשי והפנימי.

פרסומת

שירי האלבום נוגעים בסיפורי מסע כתרמילאים החוגגים ב"מון פארטי" בקוסאמוי, לצידו שיר על ישראלים המנסים את מזלם בניו יורק, מעין מסע רגשי של זוג בהריון מתקדם ואפילו על זוג שמסתבך בעסקת הברחת סמים בשדה התעופה, יונתן נוגע ברצון לחוות את החיים במלואם ובמהירות ללא היסוס, ללא מחשבה שנייה וללא מחוייבות, אך עם כל זה הוא מציג רצון עז לביטחון ושקט, להפסיק את הנדודים, לתקוע יתד, למצוא בית שלווה וזוגיות.

לאחר ששחרר במהלך החודשים האחרונים ארבעה סינגלים – "דיוטי פרי", "עד שתתעוררי", "קצת יותר" ו"סנטה פה" חגג אמש יונתן את השקת האלבום החדש במופע אקוסטי, רגוע ושלו באוזןבר, סבב ראשון של הערב, קהל ישוב סביב שולחנות ונרות, אווירה אינטימית ושקטה, אודה ואתוודה, הגעתי למופע בידיעה שלא אספיק לחוות את כל אורכו בשל התחייבויות נוספות, אך בזמן ששהיתי במקום קיבלתי רושם כי יונתן הוא מוסיקאי מחונן, היודע ליצור צלילים נכונים ולהכילם בקול המעביר בצלילות את המילים.

יונתן כנען ועדי הר צבי, אוזןבר. צילום: יובל אראל
יונתן כנען ועדי הר צבי, אוזןבר. צילום: יובל אראל

המופע החל עם עלייתו של יונתן לבד על הבמה, מלווה עצמו בגיטרה אקוסטית ופותח מיד בשיר השני באלבום, "לא מתחלף", ומיד אחריו מבצע את השיר הסוגר את האלבום, את סוף המסע, "קוסמוי", ושוב תחנה נוספת במסע "הבית הלבן – J.F.K", אפשר לאמר כי בפתיחה משולשת זו הגיש יונתן את ליבתו של האלבום, מסעות, הרפתקאות ועימם קורטוב של לבטים פנימיים, כעת מתחיל סבב האורחים שזומנו למופע, כי הרי ידוע במחוזותינו שמופעי השקה אינם נחשבים ללא אירוח של יוצרים ומוסיקאים נוספים, בבחינת התות או הדובדבן שעל קציפת השמנת…

פרסומת

יונתן מצרף אליו לדואט גיטרות את עדי הר צבי שנוטל חלק בנגינה באלבום, הם מבצעים את השיר השלישי באלבום "שחר של יום חדש", שם השיר מעלה חיוך קטן אצלי, רק לפני מספר שעות הכריז בעל הזכויות על המשפט הזה על פרישתו ממרוץ הפוליטיקה…השיר עצמו מעורר תקוות, כפי שהתכוון אהוד ברק בזמנו, אולם כאן עסקינן בעניינים שבינו לבינה…יש כאן איזשהו מומנט בשירה של יונתן שיוצק תחושה של תקווה גם למאזין, אולי זה קולו שמתעורר בסופו של הפזמון, זה קיים.

לשיר הבא מזמין יונתן זמרת צעירה, לדעתי צעירה מאוד, אילאיל שמה, הם מבצעים את השיר "דוריאן", הלקוח מאלבום הבכורה של יונתן שהושק בשנת 2008, יש קצת פספוס בטמפו והם מתחילים מחדש, זה נסלח, שיר על ליל אהבה, הדואט של יונתן ואילאיל מתואם, שירתם משתלבת ומוסיפה נופך ענוג לתוכן המילים.

נעם פרתום ויונתן כנען, אוזןבר. צילום: יובל אראל
נעם פרתום ויונתן כנען, אוזןבר. צילום: יובל אראל

כעת מגיע הרגע אותו סימנתי כנקודת התיעוד האחרונה מבחינתי, האורחת עתה היא נעם פרתום, משוררת, כבר נתקלתי בנעם, אז בערב ספוקן וורד באברקסס לפני כשנתיים, לאחרונה כאורחת במופע של להקת אבטיפוס בבית היוצר, חדת לשון, שפה גבוהה ומתוחכמת, נועזת ללא בושה, מתירה חרצובות לשונה היישר מתחת לחגורה..הם מבצעים שיר שיונתן כתב כשיר הראשון עבור האלבום החדש, אולם בסופה של ההפקה הוא לא מצא את מקומו בפנים, הוא יאלץ להמתין לפרוייקט או האלבום הבא, מדובר בשיר שנכתב בהשראת סיפור של ריימונד קארבר, סופר ומשורר אמריקאי המתמחה בסיפורים קצרים, השיר עצמו בפיו של יונתן עוסק בסיפור על יחסים בין גבר לאשה, חלקה של נעם בשיר הנו הספוקן וורד שכתבה והקריאה, הוא מתחיל בחשד לבגידה ומסתיים בברווז גומי המשמש כספוג רחצה…איך זה מתהווה? הפתרונות לנעם.

לדידי היה זה שיאו של המופע, כאן נאלצתי לפרוש והפסדתי חלקים נוספים, ביניהם ארוח של לני בן בשט ופרוייקט ניו מדיה מתוכנן בתצורת סוג של קריוקי אינטרנטי, לקהל חולקו מבעוד מועד דפים שתוכנם הזמין את הקהל לצלם ולהצטלם ולהעלות באינסטגרם תמונות שיקרנו בלייב מעל הבמה, גם הזמנה לשירה בציבור באמצעות גישת יוניקוד לתמלילי השירים, מנפלאות המוסיקה בעידן הסמארטפון…

לפני שאברח לדרכי עוד כמה מילים, באלבום השתתפו לצדו של יונתן כנען שכתב, הלחין, עיבד ושר, ניגן בגיטרות, בקלידים גם המתופף מתן אפרת והבסיסט עדי הר צבי שניגנו באלבום והיו חלק אקטיבי ודומיננטי ביצירת העיבודים המוסיקליים ובגיבוש הסאונד הכללי של האלבום, יחד עימם גם המפיק השותף רונן הלל, את ההפקה המלאה ערך לואי להב.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151248346759654.481946.721654653&type=1

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button