דיווח מהשטח

הג'אם של אברהם

מופע הפסקת אש, ג'אם שלישי במועדון האזור, אברהם טל והלהקה, 21.11.2012, שאנטי באנטי והרבה שמחה. נכח, צילם ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגה-פון" עיתון ישראלי עצמאי.

אברהם טל, ג'אם באזור. צילום: יובל אראל
אברהם טל, ג'אם באזור. צילום: יובל אראל

לאברהם טל היה חשק עז לצאת מהאולפן ולהתאוורר עם קהל באווירה טובה, לכן החליט על עריכת מסע הופעות באווירה אחרת כדי למלא את מצברי הנפש והנשמה לפני הכניסה הבאה לאולפן כדי ליצור אלבום נוסף.

זה הגיע לאחר שנתיים מוצלחות בקריירה המוסיקלית של אברהם טל, לאחר שכבר חרש את הארץ, שלשל לכיסו את תוארי הכבוד "זמר השנה" ו"שיר השנה" ומכירות שיא של כ 60,000 עותקים (פלטינה פלוס), ההחלטה נפלה על משהו שונה, כמעט ספונטני ולא שגרתי, ג׳אם לייב, במקומות מגניבים, כמו האיזור  בתל אביב והפטריה בצפון, סיבוב הופעות לשם המוסיקה והכייף בלבד, רגע לפני האלבום החדש.

פרסומת

הבחירה במועדון האזור בתל אביב הייתה אחת המוצלחות במסע הזה, המקום, הצעיר יחסית בסצנת מועדוני ההופעות בתל אביב כבר הספיק לרכוש לעצמו מוניטין של המקום לג'אמים, מידי ערב, לאחר ההופעות הרגילות, מתאספים במקום מוסיקאים לג'אם ארוך אל תוך הלילה, ג'אז, רוק, פיוז'ן, סול וכל ז'אנר אפשרי, האווירה המיוחדת במקום, השונה לחלוטין מהמראה האופייני של מועדוני הופעות, ספות, קירות בהירים ואווירת שאנטי באנטי תמידית מהווים את התפאורה המתאימה לנחיתתו של אברהם טל וחברי הלהקה לסט של ג'אם בן שלושה ימים רצופים.

אברהם טל, שאנטי באזור. צילום: יובל אראל
אברהם טל, שאנטי באזור. צילום: יובל אראל

התזמון של המופעים ברקע הלוחמה בדרום היווה הזדמנות לצעירים רבים מהדרום להענות להזמנתו של אברהם טל להתארח בהופעות בתל אביב כמחווה של אהבה ותמיכה – "בשביל רובנו זה חדשות, בשבילכם זו מציאות, תושבי הדרום, תהיו חזקים, זה יעבור,חיבוק גדול.אברהם."

כאשר הגעתי למועדון האזור הוא כבר היה מלא בקהל רב שהמתין בציפיה לתחילת המופע, שינויים קלים במתכונת, במקום השטיחים שמסמנים את מתחם ה"במה" הוקמה במה נמוכה, הרחבה לפניה יועדה לישיבה על הפרקט, הספות נדחפו אחורה, כאשר תיעדתי את הפליי ליסט המתוכנן אמר לי אברהם – "הערב הזה באמת תבלה, יהיה פאן אמיתי."

פרסומת

וכן, המופע היה פאן אחד גדול, סט של 14 שירים המכסים את הקריירה של אברהם טל, מימי "שוטי הנבואה", עבודה עברית, ואלבומיו, כולל חומרים חדשים, היוו למעשה את התירוץ לג'אם סשן אנרגטי אחד ארוך של מעל שעתיים במהלכן אברהם לא נח לרגע, שר, פרט על גיטרה אקוסטית, גיטרה חשמלית, עודד את חבריו להרכב, רכן לעבר הקהל, ניתר מהבמה ואף הסתובב בין הצופות המאושרות שהציפו את הרחבה, אברהם הוא זמר נשמה, מלא שמחה, שלווה אך טעון באנרגיות, כל שיר נמתח עד גבול היכולת כבסיס לאלתור מוסיקלי כזה שאנטי באנטי…

חגיגה של הקהל, אברהם טל. צילום: יובל אראל
חגיגה של הקהל, אברהם טל. צילום: יובל אראל

המופע נפתח עם "דקה בפרדס" מהאלבום הראשון של שוטי הנבואה, מסמן את הערב כחגיגה של נינוחות, ריקודים וחיוכים בסגנון שוטי הנבואה – אמונה בשלום ובאהבה…

אברהם עובר ל"פסטיבל" עם "מלכות החרמון" כל המילים השמחות…אפשר לאמר שכעת נכנס המופע, ג'אם להילוך מהיר וקצבי, החגיגה של אברהם טל בעיצומה, הוא "לא מרים ידיים" – שיר אהבה פשוט ממלא את הלב…

אברהם עוצר לרגע קט, פונה לקהל, קצת אקטואליה, "לא, אני לא ימני, אני לא שמאלני, רק שכל המלחמה הזו תעבור" וממשיכים הלאה למוסיקה והקצב, שוב חוזרים לאלבום הבכורה "אני לא מרים ידיים" ו"אם את הולכת", הריגוש בקהל מתחזק, מסביבי כולם שרים, והנה זה מגיע – "אדם צובר זכרונות", אפשר לאמר שזהו השיר הכי מפורסם של אברהם טל, למעשה שירו הראשון כזמר עצמאי, זוהי גרסתו לשיר של דורית ראובני, שכתבה יונה וולך והלחין שמעון גלבץ. אותו בצע אברהם במסגרת הפרויקט "עבודה עברית" – חידוש שירים עבריים במסגרת חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל.

כעת ממשיך אברהם קדימה אל אלבומו האחרון "אורות" – "שוב חזרו הקולות" ומיד עושה קפיצה בחזרה ל"שוטי הנבואה", מתוך האלבום השני "מחפשים את דורות", אל השיר הפותח את האלבום – "קול גלגל", ו"מי" גם הוא מהאלבום, ממש מסע בזמן, קפיצות אחורה וקדימה, אך השירים כולם משתלבים ברצף מצויין ומהווים כר פורה לג'אם המתנגן, השירים שבדרך כלל זמנם הממוצע הוא שלוש וחצי דקות מתמתחים הערב ומהווים למעשה תירוץ טוב לנגן ולשמוח, יוני אמבר עם הגיטרה החשמלית עושה כאן עבודה מצויינת, אלון רדאי הצוחק כל הדרך על הקלידים והמחשב, עפר אשד בגיטרת בס ואיל נסנבוים על התופים מנצלים היטב את ההזדמנות שאברהם נותן להם להשתעשע ויוצאים למסע מוסיקלי.

אברהם טל והלהקה, ג'אם באזור. צילום: יובל אראל
אברהם טל והלהקה, ג'אם באזור. צילום: יובל אראל

עם השיר "הזמן עושה את שלו", להיט נוסף של אברהם שבמהלכו כבר לא נשאר אדם אחד במועדון מחובר לכסא או ספה מסיים אברהם את המופע, או יותר נכון את חלקו הראשון, לאחר הפוגה קצרצרה חוזר אברהם והנגנים להמשך הדרן ארוך ומקפיץ "בא כמו שאתה", "אורות", "עיניים", "הילדים קופצים" ומקנח ב"מחוזקים לעולם".

ג'אם של שלושה לילות מגיע לסיומו, את המשך המסע יעשו אברהם וחברי הלהקה במהלך דצמבר בסבב משולש בפטריה בקיבוץ דן ולאחריו ירידה לצאלים וסיום בצוללת בירושלים, תעקבו, תנסו לתפוס אחד המופעים, לאחריו הקבוצה הזו חוזרת לאולפן להשלים את האלבום הבא…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151240241919654.480721.721654653&type=1

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: