יום חמישי, אוקטובר 29, 2026

עולם החי של האצבעות הקטנות

אלבום שלישי לטייני פינגרז, סוג של נביאי חלל עתידני ושורף נוירונים, על המפץ הגדול, הדרך והרעש, מילים וצלילים על אלבום מוטרף, חפירה וסקירה.

טייני פינגרז. צילום: יובל אראל
טייני פינגרז. צילום: יובל אראל

לפני הרבה שנים, ליתר דיוק בשנת 1971 השיקו חברי פינק פלויד את אלבום האולפן השישי "Meddle", ליבתו של האלבום היתה היצירה שמלאה את צידו השני של תקליט הויניל – "Echoes", היצירה שאורכה 23 וחצי דקות עוברת בדיוק בנקודת הזמן 11 וחצי דקות להעניק למאזין חווית גן חיות פרהיסטורי, ביזארי, מעין גן עדן מעוות שופע בבעלי כנף מחורפנים.

באותה נקודת הזמן נולד הניצוץ שהתפרץ 41 שנים מאוחר יותר לכדי עולם החי של האצבעות הקטנות – טייני פינגרז, הרכב האלקטרו דאב הפסיכדלי המקומי, מי שהורישו להאזנה כבר שני אלבומים מרתקי אפרכסת ומזעזעי אגן וקרסוליים דוגמת – Foreign Telegrams ו- Massive Fingers Spacetrip חוזרים כעת עם אלבומם השלישי – Megafauna בתרגום חופשי עולם חי ענקי הלוקח את המאזין שוב מעבר לעולם הדמיון העשיר בצלילים ופרשנותם, גם אלבום זה כקודמיו הוקלט כל כולו בטייק חי, הפעם אין ליווי שירתי, זאת לאחר שהסולנית דניאלה ססיליה תורג'מן פרשה מהפעילות במסגרת ההרכב.

מהנקודה האישית שלי חוויתי לראשונה את טייני פינגרז במופע שהתקיים במועדון בארבי בתל אביב, המופע התחלק לשני חלקים – במערכה ראשונה נגנו בסגנון  פסיכדלייה כבדה , מרגשת ופותחת מוחות, במערכה השנייה נגנו בסגנון טיסה מהירה לחלל, אז גם הבאתי השוואה ומובאה לרוח הנץ – הוקווינד המיתולוגית שלא נס ליחה…

מפגש נוסף התקיים בעת שהיוו הרכב פותח ומחמם ללהקה הזרה מארס וולטה, אז הגדרתי את המופע של הטייני כחלק שהציל את הערב משעמום…

כעת לאחר האזנה כפולה לעולם החי הענקי של האצבעות הקטנטנות אני יכול לאמר בביטחון מלא – העתיד כבר כאן, ומכיוון שנתוני המכירות מצביעים על עלייה במכירת אוזניות וירידה במכירת רמקולים, המלצתי העדכנית היא – דחפו את האלבום החדש עמוק עמוק לנגן האישי שלכם, אייפוד, אמפי3, סמארטפון או כל צורת ננו אלקטרונית זמינה, חבשו את אוזניות המפלצת של דר' דרה שלכם היטב וצאו לדרך, גן החיות של האצבעות ילווה אותכם כל הדרך לגהינום, קדימה!!!

 

גרסת מחנה הלהקות

גרסת יוטיוב

הכי חדשים

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...