סיקור הופעות

מה העניין בהרגל של יזהר אשדות

מופע בעקבות השקת האלבום "עניין של הרגל", יזהר אשדות והלהקה. עם השירים החדשים והלהיטים הגדולים, מועדון זאפה ת"א, 07.10.2012, נכח, צילם ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת במקביל גם ב"סלונה" מגזין אינטרנט לנשים וב"מגה-פון" עיתון ישראלי עצמאי.

יזהר אשדות, זאפה ת"א. צילום: יובל אראל
יזהר אשדות, זאפה ת"א. צילום: יובל אראל

שבע שנים לאחר שהשיק את אלבומו הקודם  "במרחק נגיעה מכאן", חוזר יזהר אשדות, זמר, כותב, מלחין, מפיק ומוזיקאי הנמנה על קבוצת הבכירים בעולם המוזיקה הישראלי ומשיק אלבום אולפן חמישי – "עניין של הרגל", האלבום החדש הנו שיתוף פעולה אמנותי בין יזהר וזוגתו אלונה קמחי, שכתבה כעשרה טקסטים חדשים, חלקם מבוססים על טקסטים רוסיים ששמעה בילדותה ורובם חדשים ומקוריים. הכתיבה היוותה את התמריץ להתחלת העבודה על האלבום החדש אליו צרף יזהר את חבריו לדרך הארוכה –  משה לוי, צוף פילוסוף, רן עפרון ושי ברוך.

לאחר מופע ההשקה הרשמי של האלבום שהתקיים באמפי שוני בחודש שעבר יוצא יזהר אשדות במסע הופעות חדש עם להקה הכוללת בין היתר חבר ותיק עוד מימי תיסלם, שמהווה את המשקל כנגד ליזהר – צוף פילוסוף – בס, אל השניים מצטרפים רן עפרון – קלידים וגיטרה, אהוד נתן – בוזוקי, דינה לוריא – כינור, שי ברוך – תופים.

הלהקה יצרה מופע הכולל את שירי האלבום החדש לצד שירים המהווים אבני דרך בדרכו המוסיקלית של יזהר אשדות מימי תיסלם ועד הפרוייקט האירי שלו, מדובר בחיבור מרתק של מוסיקת רוק וכלים אקוסטיים וחשמליים, לצד סיפורים אישיים של יזהר אשדות.

יזהר אשדות, צוף פילוסוף, גרעין המופע. צילום: יובל אראל
יזהר אשדות, צוף פילוסוף, גרעין המופע. צילום: יובל אראל

עניין ציבורי מיוחד מעורר שיר הנושא של האלבום "עניין של הרגל", המהווה מעין כתב אישום חריף ונוקב על "התקלגסות" חיילי צה"ל הצעירים במהלך הפעילות במחסומים ביהודה ושומרון, שיר שמילותיו נכתבו בידי זוגתו אלונה קמחי שפעלה במסגרת "שוברים שתיקה", ההחלטה של יזהר לבצע את השיר ולהפכו לנושא האלבום למרות ואולי בשל הרחש הפוליטי ציבורי שהוא מעורר בקרב אוהבי מוסיקה הובילה אותי להתעמק ולהחליט על הגעה למופע במסגרת המסע שלו.

אמש במועדון זאפה בצפון תל אביב, ערב חג שני של סוכות, המקום המה בקהל מדושן, לא ממש הפנים של מועדוני הרוק התל אביבים, יותר שכבה בוגרת ומבוססת הבאה לשלב אוכל ושתיה לצד מופע לילי כבילוי,  למעט שתי נשים שישבו למרגלות מיקומו של יזהר על הבמה והתנועעו ללא הפסקה עם השירים, הקהל עצמו היה בתקן צופה קשוב עד לחלק האחרון שכלל שלל שירים שהפכו לקלאסיקות בדרך המוסיקלית של יזהר.

יזהר אשדות, צוף פילוסוף, חברים. צילום: יובל אראל
יזהר אשדות, צוף פילוסוף, חברים. צילום: יובל אראל

המופע נפתח בשיר "זוהר", זהו השיר הפותח את האלבום החדש, שיר שנכתב כאמור בידי אלונה ולוקח את יזהר בקצב איטי ודרמטי מה לשירה מדקלמת על נצח, שינוי וניצוץ של זהר לרגע, בתאורה דלילה המסתירה את הנגנים ומציבה את יזהר במרכז התודעה, פתיחה דרמטית עד קודרת מה.

מיד אחריו עובר יזהר לבצע את השיר "הלילות שלנו", מחזיר את הקהל והמופע לתחילת דרכו כזמר עצמאי אי שם בשנת 1992, גם שיר זה, שהפך ללהיט, נכתב בידי אלונה, המהווה למעשה את החצי השני ביצירתו המוסיקלית, המעטפת המוסיקלית הדרמטית אף היא מזכירה הליכה לאן שהוא, בוצעה בשלמות בידי ההרכב המלווה, לא בכדי נבחרו שני השירים הללו להוות את הפתיח למופע.

יזהר ממשיך בשילוב השירים מזמנים, אלבומים ותקופות שונות, ואט אט נוצקת תעודת הזהות האישית שלו במהלך המופע. שיר הנושא שולב ממש במרכזו של המופע, לקראת ביצועו פנה יזהר לקהל וסיפר את סיפורו, על זוגתו, על כתיבתה, על הפעילות אליה נחשפה, על ההשלכות האישיות כמשפחה, על הבן עילי העומד להתגייס בעוד שנים ספורות, על העניין המעלה שאלות מתוך השיר.

יזהר, מספר לקהל. צילום: יובל אראל
יזהר, מספר לקהל. צילום: יובל אראל

חלקו השני של המופע כבר יותר נינוח, יותר עליצות, השיר הבא "צילו של יום קיץ" מהווה אבן דרך חשובה ומשמעותית במסלול המוסיקלי של יזהר, זהו שיר אהבה וגעגוע של גבר לאשה, השיר נכתב, כידוע, בידי אלונה קמחי, נסיון מוצלח לשים את המילים בפיו של הגבר על ידי אשה…דרך אגב, שיר זה הופק לכדי וידיאו קליפ, הקליפ הראשון של יזהר…

חלקו האחרון, ממש כבר לקראת ההדרן הקהל כבר מוטמע היטב באווירה ומשתף פעולה בשירה עם השירים "מה תאמרי" ו"מתאהב" להיטי זהב של יזהר, זהו רגע השיא שאחריו נוטשים הנגנים את הבמה לכמה דקות אפלוליות, מותירים את הקהל לעכל את הארוחה המוסיקלית שהוגשה לו..

את ההדרן פותח יזהר אשדות עם "נועה של הים" אף הוא מאלבומו הראשון, בחירה מוצלחת, יזהר עומד לבדו על הבמה, גיטרה אקוסטית, האור הלבן צהבהב מוקרן על פניו, מותיר את הקהל להתענג על השירה נטו, הנגנים חוזרים, כעת מגיש יזהר את מנת הרוקנ'רול הנכספת, ביצוע חשמלי ל"הירושימה שלי", מעין אלגוריה על תל אביב, יזהר משחיל את סולו הגיטרה החשמלית, לוקח את הקהל אחורה בזמן לימי הנעורים. הפינאלה של הערב לוקחת את כל הקהל למסע נוסף בזמן, יזהר שמסלול יצירתו עבר דרך הפקות רבות למוסיקאים אחרים מבצע כעת את השיר שכתב והפיק לחברו מימי להקת תיסלם – דני בסן, זהו מעין המנון לתקופה – "ככלות הקול והתמונה".

יזהר אשדות וההלהקה, זאפה. צילום: יובל אראל
יזהר אשדות וההלהקה, זאפה. צילום: יובל אראל

אין ספק שהארוחה המוסיקלית שהוגשה הערב בזאפה הייתה עשירה, מגוונת ורבת טעמים.

סט ליסט: זוהר, הלילות שלנו, רגע, הבלדה על, אל אש בהירה, יש לך אותי, ריקוד קטן, מלך שלך, איש השוקולד, תוכי פלובר, במרחק נגיעה מכאן, עניין של הרגל, צילו של יום קיץ, התחלות, ערב בלי טלפון, מה תאמרי, מתאהב, וההדרן: נועה של הים, הירושימה שלי, ככלות הקול והתמונה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151172221909654.469930.721654653&type=1


 עניין של הרגל, וידיאו קליפ רשמי

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: